הבדלים בין גרסאות בדף "מתן תורה"
מ (החלפת טקסט – ",כ" ב־", כ") |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] | [[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] | ||
| − | במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם | + | במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני. |
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות. | הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות. | ||
הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. | הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. | ||
| − | בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות | + | בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "על יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערת שוליים|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}". |
==בני ישראל במעמד== | ==בני ישראל במעמד== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ||
| − | ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות | + | ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] - "שלימות מבחר המין האנושי!". |
==נעשה ונשמע== | ==נעשה ונשמע== | ||
גרסה מ־23:48, 30 באפריל 2014
מעמד מתן תורה בהר סיני הינו מעמד בו התגלה אלוקים לבני עם ישראל למרגלות הר סיני ונתן להם את עשרת הדברות. המעמד התרחש בו' בסיוון ב'תמ"ח, 49 יום לאחר צאת בני ישראל ממצרים. בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת התורה, שלושה ימים אלו נקראים שלושת ימי ההגבלה. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את חג השבועות.
תוכן עניינים
משמעות המעמד
מעמד זה מובא בחסידות כקישורי תנאים בין הקב"ה לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".
חז"ל מלמדים שכל התורה כולה, גם התורה שבעל פה ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו למשה במתן-תורה בהר סיני. גם פנימיות התורה, תורת הקבלה והחסידות, ניתנו בהר סיני, ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.
במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל מצווה שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה', ומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על גשמיות החפץ.
בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.
הר סיני
במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן הקב"ה את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני. הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי השולחן ערוך "על יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור[1]".
בני ישראל במעמד
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו בני ישראל מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת יציאת מצרים, אז נגלה עליהם הקב"ה וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת קריעת ים סוף, אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.
על-פי החסידות, כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה, לכן צווו על ספירת העומר ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. בחסידות מובא כי כל נשמות ישראל היו בעת מתן תורה.
בספר התניא מסביר אדמו"ר הזקן שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - אברהם, יצחק ויעקב וכמו משה רבינו - "שלימות מבחר המין האנושי!".
נעשה ונשמע
| ערך מורחב – נעשה ונשמע |
כאשר בא הקב"ה וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "נעשה ונשמע". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל לקבלת עול ולהתמסרות לרצון ה'. הרבי מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מהקבלת עול, אך שלימות העבודה בקיום התורה ומצוות הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות.
הערבים
המדרש מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים הקדוש ברוך הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
הרבי מעורר לכך שמידי שנה בחג השבועות יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות".
עשרת הדברות
במרכז המעמד אמר ה' את "עשרת הדברות" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך משה. בחסידות מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.
עשרת הדיברות נחקקו על לוחות הברית.
מתן תורה כיום
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש בברכות השחר את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה.
