הבדלים בין גרסאות בדף "משפט רוסטוב"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה. | הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה. | ||
==משפט ויטבסק== | ==משפט ויטבסק== | ||
| − | משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר | + | משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר ב[[טבת]] [[תרפ"א]], שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים. |
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. | מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. | ||
גרסה מ־02:26, 26 במרץ 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
משפט רוסטוב היה משפט ראווה שהתנהל כנגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות.
תוכן עניינים
רקע למשפטים
עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בקיץ תרע"ח, החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה. חברי המפלגה הבולישבקית היו אתאיסטים שכפרו בכל דת שהיא, ובחוקים הרשמיים נקבע הפרדת דת מהמדינה.
מייד בשנה הראשונה לאחר פרוץ המהפכה, הוקמה היבסצקיה [1] כשכל תפקידה היה להפיץ תעמולה בין היהודים, למען המפלגה.
בקיץ תרע"ח, החלו הקומניסטים בהקמת מחנות עבודה חשאיים עבור מתנגדי המשטר. שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים.
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה.
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס. משפטים אלו היו נפוצים בשנות הפ' הראשונות.
משפט רוסטוב
כשנה לאחר מעבר ישיבת תומכי תמימים לרוסטוב, התקיים המשפט[2].
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה.
הסינוגרים היו הרב משה רוזנבלום שהופיע בהסכמתו של הרבי הריי"צ ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה.
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה.
המשפט
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק מי שהיה עם המפלגה הקומוניסטית.
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה.
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה.
משפט ויטבסק
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר בטבת תרפ"א, שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים.
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים. אחד הסנגורים היה הרב שמריהו מדליה רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים 'שבעה' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה. הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו.
חב"ד במשפט
- שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה.
- לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה לפולטובה [3].
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר ואלה המשפטים
גליון מס' 961
