משה יהודה לייב לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב לנדא

הרב משה יהודה לייב לנדא נולד ברמתיים[1], בשנת תרצ"ה לאביו הרב יעקב לנדא - ששימש כרבה של בני ברק במשך יובל שנים (תרצ"ו-תשמ"ו) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.

עד פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו שימש ר' משה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר פטירת אביו, החל למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי מלך המשיח, שבתקופת התמנותו לרב העיר התבטא על כך במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא רב בעיר ואם בישראל...".

חותמת הכשרות של הרב לנדא

המינוי לרבנות

בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לר' יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].

הרב הוא זקן רבני חב"ד בארץ ישראל ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת כשרות מהודרת ביותר. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא.

משפחתו

אחיו
בניו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
  2. לקריאת המכתב.