מרדכי יוסף אלעזר ליינר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין הינו האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.

תולדות חיים

האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת תרל"ג.

בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

קשריו עם אדמו"ר הרש"ב

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו[2][3].

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין - ולאחריה - בורשה, בסמיכות לישיבת תומכי תמימים וורשה.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו[4].

בשנת תרפ"ט בעת חתונת אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה[5]. חסידים מספרים כי בעת שהאדמו"ר עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד אדמו"ר הריי"צ[6].ומתוך אוצר רשימותיו של הרה"ח ר' ישראל מרדכי אידלמן ז"ל מזקני חסידי ראדזין שזכה להסתופף בחצה"ק ראדזין בשנים שלפני המלחמה ומעסקני היהדות החרדית בפתח תקווה מופיע הקטע כדלהלן. והנה הגיע גם הרבי הגדול והקדוש מראדזין, רבי מרדכי יוסף אלעזר זצוק"ל. יצרנו חומת אנשים מסביב לרבי, שלא ייפגע מחמת הצפיפות. ראינו מקרוב את קבלת הפנים והפרידה של המחותן, הריי"ץ. תשומת הלב המלאה הופנתה לרבי מראדזין, ושמענו אח"כ מגדולי חסידי ליובאוויטש, שהכירו והבינו היטב לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, כי צורת קבלת פנים ופרידה כזו, כמעט וטרם זכו לראות, ומזה הם לומדים לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה.[7] האדמו"ר נסתלק ביום כ"ו שבט תרפ"ט בעיר ורשה, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו[7], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

נוסח התפילה

אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדמו"ר הזקן[8].

משפחתו

  • בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן
  • בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה
  • בתו הדסה

ספריו

הערות

  1. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ
  2. ראה גם מכתב הרבי, אגרות קודש כרך יז ו' שפ"ב: "במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם אדמו"ר (הרש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שעל פי קבלה יהיה ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי אדנ"ע.".
  3. סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.
  4. נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס
  5. מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
  6. קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.
  7. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז
  8. על פי עדותו של האדמו"ר מראדזין הנוכחי
הקודם:
האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין
שולשלת אדמו"רי ראדזין
כ"ז בשבט תרל"ג - כ"ו בשבט תרפ"ט
הבא:
האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין