הבדלים בין גרסאות בדף "מצליח מאזוז"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ה[[רב]] '''מצליח מאזוז''' ([[תרע"ב]] - [[תשל"א]]), מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה. | + | [[קובץ:מצליח מאזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מצליח מאזוז]]ה[[רב]] '''מצליח מאזוז''' ([[תרע"ב]] - [[תשל"א]]), מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה. |
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| − | הרב מצליח מאזוז נולד בג'רבה למשפחה מיוחסת של רבנים. הוא למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי. מאוחר יותר עבר לתוניס הבירה, עם התמנותו לדיין בבית הדין הרבני הגדול שם, תפקיד בו שימש עד לסגירת בית הדין בהוראת השלטונות ב[[תשי"ח]]. התמנה לאחר מכן לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אבל התפטר מתפקידו ב[[תשכ"א]], לאחר | + | הרב מצליח מאזוז נולד בג'רבה למשפחה מיוחסת של רבנים. הוא למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי. מאוחר יותר עבר לתוניס הבירה, עם התמנותו לדיין בבית הדין הרבני הגדול שם, תפקיד בו שימש עד לסגירת בית הדין בהוראת השלטונות ב[[תשי"ח]]. התמנה לאחר מכן לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אבל התפטר מתפקידו ב[[תשכ"א]], לאחר שחוייב לקיים דיונים גם ב[[שבת]]ות. לפרנסתו החל אז לעסוק בתיווך דירות, וכשזו הייתה מבוססת דיה ועיתותיו היו יותר בידו, התפנה לעיסוק בכתיבת חיבורים תורניים והוראה. |
סייע לשליח חב"ד בהקמת ישיבה, בה הורה וממנה פרש לאחר כשנתיים בלבד, לאחר שהוכנסו בה לימודי צרפתית, בשל גישתו החינוכית-תורנית לפיה אין מקום ללימודי חול, כשהוא מייצג בכך את גישתם של ההנהגה התורנית הדומיננטית בג'רבה, שהייתה מנוגדת לזו בה דגלו רבני תוניס. אז, ב[[תשכ"ג]], הקים את ישיבת כיסא רחמים. | סייע לשליח חב"ד בהקמת ישיבה, בה הורה וממנה פרש לאחר כשנתיים בלבד, לאחר שהוכנסו בה לימודי צרפתית, בשל גישתו החינוכית-תורנית לפיה אין מקום ללימודי חול, כשהוא מייצג בכך את גישתם של ההנהגה התורנית הדומיננטית בג'רבה, שהייתה מנוגדת לזו בה דגלו רבני תוניס. אז, ב[[תשכ"ג]], הקים את ישיבת כיסא רחמים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[כ"א טבת]] [[תשל"א]], נרצח בידי מתנקש מוסלמי בתוניס, בשובו לביתו מ[[תפילת שחרית]]. הובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]], ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים ב[[ירושלים]]. | ב[[כ"א טבת]] [[תשל"א]], נרצח בידי מתנקש מוסלמי בתוניס, בשובו לביתו מ[[תפילת שחרית]]. הובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]], ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים ב[[ירושלים]]. | ||
| − | לאחר מותו, הועברה הישיבה שהקים לישראל | + | לאחר מותו, הועברה הישיבה שהקים לישראל ([[בני ברק]]), ובראשה עומד בנו, הרב [[מאיר מאזוז]]. בנוסף לבנו העומד בראש הישיבה שהקים, גם חתנו, הרב יצחק ברדה, עוסק בהוראה תורנית, חיבר את שו"ת 'יצחק ירנן' ועומד בראש ישיבת "יצחק ירנן" ב[[אשקלון]]. |
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
| − | הרב מאזוז העריך מאד את פעולותיהם של | + | הרב מאזוז העריך מאד את פעולותיהם של שלוחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו "איש מצליח" ח"ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ"א בעניני מקוואות: |
| − | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב ניסן פינסון יצ"ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי"א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה.}} | |
| − | + | היה קשור בקשרי מכתבים עם הרבי, ואף התפרסם מכתב שכתב לו הרבי בשנת [[תשכ"ח]], במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר בנו הרב מאיר אצל הרבי, ([[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]), הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ"ל. | |
| − | :: | + | בסיומה של שנת [[תשל"א]], כשמונה חודשים לאחר שנרצח, הכינו ב[[מזכירות]] של הרבי מכתב של ברכת שנה טובה הממוען אל רבי מצליח מאזוז (לאחר שהיגיעה על דבר הרצחו לא הגיעה לידם). לאחר שה[[מזכיר]] הכניס את האגרת לחתימה אל הרבי, במקום לחתום בשמו הקדוש - כהרגלו מידי שנה, ציין הרבי בכתב ידו: "שחל"ח" [=שבק חיים לכל חי]{{הערת שוליים|[http://www.shturem.net/images/articles/2687_articles_28092011_89150.jpg צילום המכתב].}}. |
| + | |||
| + | בהדרכת אביו, היה גם בנו הרב [[מאיר מאזוז]], קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | [[קטגוריה:רבני ספרד]] | ||
גרסה מ־11:15, 24 בינואר 2012
הרב מצליח מאזוז (תרע"ב - תשל"א), מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה.
תולדות חייו
הרב מצליח מאזוז נולד בג'רבה למשפחה מיוחסת של רבנים. הוא למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי. מאוחר יותר עבר לתוניס הבירה, עם התמנותו לדיין בבית הדין הרבני הגדול שם, תפקיד בו שימש עד לסגירת בית הדין בהוראת השלטונות בתשי"ח. התמנה לאחר מכן לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אבל התפטר מתפקידו בתשכ"א, לאחר שחוייב לקיים דיונים גם בשבתות. לפרנסתו החל אז לעסוק בתיווך דירות, וכשזו הייתה מבוססת דיה ועיתותיו היו יותר בידו, התפנה לעיסוק בכתיבת חיבורים תורניים והוראה.
סייע לשליח חב"ד בהקמת ישיבה, בה הורה וממנה פרש לאחר כשנתיים בלבד, לאחר שהוכנסו בה לימודי צרפתית, בשל גישתו החינוכית-תורנית לפיה אין מקום ללימודי חול, כשהוא מייצג בכך את גישתם של ההנהגה התורנית הדומיננטית בג'רבה, שהייתה מנוגדת לזו בה דגלו רבני תוניס. אז, בתשכ"ג, הקים את ישיבת כיסא רחמים.
בישיבה שהקים יישם את דרכם הלמדנית של רבני תוניסיה, כלומר גישה ישומית-הלכתית בלימוד גמרא ('לימוד גמרא להלכה'), בנוסף למקום רחב שניתן לתחומים לשוניים-מסורתיים, כמו דקדוק עברי וטעמי המקרא.
בכ"א טבת תשל"א, נרצח בידי מתנקש מוסלמי בתוניס, בשובו לביתו מתפילת שחרית. הובא לקבורה בארץ ישראל, ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
לאחר מותו, הועברה הישיבה שהקים לישראל (בני ברק), ובראשה עומד בנו, הרב מאיר מאזוז. בנוסף לבנו העומד בראש הישיבה שהקים, גם חתנו, הרב יצחק ברדה, עוסק בהוראה תורנית, חיבר את שו"ת 'יצחק ירנן' ועומד בראש ישיבת "יצחק ירנן" באשקלון.
עם הרבי
הרב מאזוז העריך מאד את פעולותיהם של שלוחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו "איש מצליח" ח"ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ"א בעניני מקוואות:
ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב ניסן פינסון יצ"ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי"א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה.
היה קשור בקשרי מכתבים עם הרבי, ואף התפרסם מכתב שכתב לו הרבי בשנת תשכ"ח, במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר בנו הרב מאיר אצל הרבי, (י' כסלו תשנ"ב), הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ"ל.
בסיומה של שנת תשל"א, כשמונה חודשים לאחר שנרצח, הכינו במזכירות של הרבי מכתב של ברכת שנה טובה הממוען אל רבי מצליח מאזוז (לאחר שהיגיעה על דבר הרצחו לא הגיעה לידם). לאחר שהמזכיר הכניס את האגרת לחתימה אל הרבי, במקום לחתום בשמו הקדוש - כהרגלו מידי שנה, ציין הרבי בכתב ידו: "שחל"ח" [=שבק חיים לכל חי][1].
בהדרכת אביו, היה גם בנו הרב מאיר מאזוז, קרוב לחסידות חב"ד ולרבי.
