הבדלים בין גרסאות בדף "מטי ולא מטי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(19 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מלאכים}}'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]].
+
 
 +
'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס"ו ד"ה ויכולו וגו'}}.
  
 
==ענינו==
 
==ענינו==
ההבדל בין מטי ולא מטי לבין [[רצוא ושוב]], הוא שבמטי ולא מטי הוא בייחוד גמור, מה שאין כן ברצוא ושוב, הרצוא מחולק מהשוב.
+
מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא"ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, ה[[כלים]] (והעולמות) היו מתבטלים {{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא"ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.
  
החילוק שבין מטי ולא מטי ובין רצוא ושוב הוא שענין [[רצוא ושוב]] הוא בעבודת ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]] שלמטה, ואילו מטי ולא מטי הוא בבחינת השפעת [[אור אין סוף]] בעולמות. וכן, בכללות, ענינו של מטי ולא מטי הוא מלמעלה למטה, ועניין [[רצוא ושוב]] הוא מלמטה למעלה. ומטעם זה הסדר הוא הפוך, שבמטי ולא מטי תחילה הוא בחינת התפשטות ואחר כך הסתלקות, מה שאין כן ברצוא ושוב שתחילה הוא [[הסתלקות]] ואחר כך התפשטות.
+
הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח }} במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו {{הערה| ראה הערה 1}}.
 +
===משל מכח הרצון===
 +
ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו {{הערה| המשך תרס"ו
 +
בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.
  
והעניין שתכף שנמשך הארת [[אור אין סוף]] ברוך הוא, בבחינת התפשטות, צריך להיות הסתלקות, שאם לא כן יתבטלו ה[[כלים]] מהיות כלים.
+
===בגוף האדם===
 +
ב[[גוף]] ה[[אדם]], סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול [[בלב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.}}
 +
===עולם שנה ונפש===
 +
'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.
  
[[קטגוריה:עבודת המלאכים]]
+
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:עולמות]]

גרסה אחרונה מ־09:53, 17 באפריל 2024

מטי ולא מטי (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת רצוא ושוב. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון[1].

ענינו[עריכה]

מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של אור אין סוף לתוך העולמות. וכיוון שאא"ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, הכלים (והעולמות) היו מתבטלים [2], בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של המלאכים והנשמות) של הנבראים מאא"ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.

הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור הכלול[3] במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו [4].

משל מכח הרצון[עריכה]

ומובן ממשל בכוח הרצון מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו [5].

בגוף האדם[עריכה]

בגוף האדם, סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול בלב וכך חוזר חלילה[6]

עולם שנה ונפש[עריכה]

'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין הזמן[7].

הערות שוליים

  1. המשך ס"ו ד"ה ויכולו וגו'
  2. תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.
  3. ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח
  4. ראה הערה 1
  5. המשך תרס"ו בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון
  6. תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.
  7. צריך מקור