הבדלים בין גרסאות בדף "מאור עינים"
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום. | "מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום. | ||
| − | לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם. | + | לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם. |
בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי"). | בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי"). | ||
גרסה מ־06:11, 22 ביולי 2016
מאור עיניים הוא ספר חסידות שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, תלמיד הבעל שם טוב, וזקן תלמידיו של המגיד ממזריטש.
הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים. "מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.
לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.
בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").
בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.
רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי הליקוטי שיחות,. בשנת תש"ז התייעץ רבי יוחנן מטולנא, עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר "מאור עינים". אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח מאה שקלים דמי הצטרפות[1].
קישורים חיצוניים
- עותק מקוון של הספר מאור עיניים באחת ההוצאות הראשונות
- הספר ישמח לב (כאמור - על שם המשך הפסוק) ספר ההמשך של ר' מנחם נחום מטשרנוביל, בעותק מקוון סרוק מספר שיצא לאור בשנת ה'תקנ"ח (השנה מודגשת בספר בתוך הפסוק "מאור עיניים ישמח לב וכו'").
