הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גליצנשטיין"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק גליצנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין בשנותיו האחרונות]] | [[קובץ:יצחק גליצנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין בשנותיו האחרונות]] | ||
| − | הרב '''יצחק גליצנשטיין''' ([[תרפ"ד]]-[[כ"א ניסן]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שעסק רבות ב[[מבצע תפילין]] וניהל את 'בנק התפילין הראשון'. | + | הרב '''יצחק גליצנשטיין''' ([[תרפ"ד]] - [[כ"א ניסן]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שעסק רבות ב[[מבצע תפילין]] וניהל את 'בנק התפילין הראשון'. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים. | בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים. | ||
| − | כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} | + | כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} מדי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח [[תפילין]] בקביעות לממן לו רכישה של זוג תפילין חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי. |
בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון". | בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים. | לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים. | ||
| − | רעייתו ביילא נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשמ"ח]], בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה ב[[כ"א ניסן|שביעי של פסח]] [[תשס"ח]] בגיל 84. | + | רעייתו ביילא נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשמ"ח]], בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה כעשרים שנה לאחר מכן, ב[[כ"א ניסן|שביעי של פסח]] [[תשס"ח]] בגיל 84. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *אחיו, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] | + | *אחיו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. |
| − | *בנו, הרב [[ישראל גליצנשטיין]] - שליח הרבי | + | *בנו, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי ל[[אילת]]. כיום משמש כ[[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]] |
| − | *בנו, הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית מעלה אפרים והמועצה האזורית בקעת הירדן | + | *בנו, הרב [[מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית [[מעלה אפרים]] והמועצה האזורית בקעת הירדן |
| − | *בתו, מרת זהבה גולד - קריית גת | + | *בתו, מרת זהבה גולד - [[קריית גת]] |
| − | *בתו, מרת חיה ויינר | + | *בתו, מרת חיה ויינר{{הערה|נפטרה [[ב' שבט]] [[תשע"ט]]}} [[לוד]]. בנה הוא הרב [[שמעון ויינר]] שליח הרבי ל[[יהוד]]. |
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, יצחק}} | {{מיון רגיל:גליצנשטיין, יצחק}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 30: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברוק]] | [[קטגוריה:משפחת ברוק]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:05, 17 באוקטובר 2023
הרב יצחק גליצנשטיין (תרפ"ד - כ"א ניסן תשס"ח) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים שעסק רבות במבצע תפילין וניהל את 'בנק התפילין הראשון'.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים בשנת תרפ"ד כבן בכור לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת, ונקרא על שם סבו מצד אביו.
בעת מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי יחד עם אחיו הרב חנוך גליצנשטיין, והרבי בירך אותו והבטיח "הוא יהיה חסיד".
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים נשא את רעייתו ביילא, בתו של המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק והתיישב בירושלים.
כאשר הרבי פתח בשנת תשכ"ז במבצע תפילין, לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן בכותל המערבי מדי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח תפילין בקביעות לממן לו רכישה של זוג תפילין חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי.
בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון".
לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים.
רעייתו ביילא נפטרה בכ' אייר תשמ"ח, בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה כעשרים שנה לאחר מכן, בשביעי של פסח תשס"ח בגיל 84.
משפחתו[עריכה]
- אחיו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.
- בנו, הרב ישראל צבי גליצנשטיין - שליח הרבי לאילת. כיום משמש כמשפיע בנחלת הר חב"ד
- בנו, הרב מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורב המועצה המקומית מעלה אפרים והמועצה האזורית בקעת הירדן
- בתו, מרת זהבה גולד - קריית גת
- בתו, מרת חיה ויינר[1] לוד. בנה הוא הרב שמעון ויינר שליח הרבי ליהוד.
