יעקב קלמס

הרב יעקב קלמס (מנחם אב תר"מ - כ"ו טבת תשי"ג), היה רבה הראשי של מוסקבה, מידידיו של אדמו"ר הריי"צ שפעל עמו רבות למען שמירת הגחלת ברוסיה הסובייטית, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

תולדות חיים

בצעירותו למד בישיות נובהרדוק הליטאית, בוילנה ובקובנה.

לאחר שהוסמך לרבנות על ידי מספר רבנים, ביניהם הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, כימש בין השנים תרע"ד-תר"פ כרב בפושלוט בסלאק שבפלך קובנה, ובבוגורודסק שבפלך מוסקבה.

לאחר פטירת רבה של מוסקבה הרב שמואל רבינוביץ, התבקש למלא את מקומו וסירב, ושימש תחת זאת כרב בית כנסת חב"ד מארינה רושצ'ה, כחבר ועד הקהילה היהודית במוסקבה, והתפרנס ממסחר בניהול בית חרושת לייצור בירה.

רק בשנת תרפ"ח הסכים לקבל על עצמו את תפקיד רב העיר, כאשר אדמו"ר הריי"צ תמך במועמדותו על אף שרב חב"די אחר התמודד על התפקיד והפך לאחד הקולות הבולטים והמשמעותיים בשמירה על הגחלת היהודית ושיתף פעולה באופן תדיר עם אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תרצ"ג קיבל אישור עלייה לארץ (סרטיפיקט), ובגיל 53 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בתל אביב, וכעבור זמן קצר נבחר כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל (ואף היתה סברה למנותו כממונה ראשי בכולל חב"ד, אך אדמו"ר הריי"צ הוריד את ההצעה באופן חשאי מסדר היום).

בכ"ו טבת תשי"ג נפטר באופן פתאומי כתוצאה מהתקף לב, בעת שהאזין לדיווח ברדיו אודות עלילת הרופאים.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ

באגרות הקודש של אדמו"ר הריי"צ פזורים מכתבים רבים ששיגר אדמו"ר הריי"צ לרב קלמס בקשר עם עסקנות הכלל, ועל פי ההשערה ישנם עוד מכתבים רבים נוספים שהושמדו מאימת הצנזורה ומסרים שהועברו בדרכים נוספות ולא נותר להם תיעוד.

הקשר היה קרוב עד כדי כך, שבשעה שאילצו את אדמו"ר הריי"צ לעזוב את גבולות רוסיה לאחר שחרורו ממאסרו הידוע, הצטרף לקהל המלווים בלנינגרד והמשיך בנסיעה עד עיר הגבול פסקוב.

בהתוועדות המרכזית שנערכה בחג הגאולה י"ב י"ג תמוז בירושלים, לציון 50 שנה לעבודת הכלל של אדמו"ר הריי"צ, השתתף הרב קלמס והתבטא שהרבי מלומד בניסים, והוא מנהיג את כלל ישראל באופן שלמעלה מהטבע.