הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[הרב]] '''יהודא אריה אלתר''' | + | {{אין תמונה}} |
| + | [[הרב]] '''יהודא אריה אלתר''' היה בנו הרביעי של ה[[אדמו"ר]] [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]], שנפטר בצעירותו. | ||
| − | הרב אלתר נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] | + | ==תולדות חיים== |
| + | הרב אלתר נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] לרבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא "יהודה אריה", על-שם זקנו [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|ה'שפת אמת']]. לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'. | ||
כבר בצעירותו נודע כ[[למדן]] עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד ל[[הסטייפלר]]. | כבר בצעירותו נודע כ[[למדן]] עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד ל[[הסטייפלר]]. | ||
| − | בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] | + | בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגוואר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערה|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר. |
| − | + | בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] [[גור]] ב[[ירושלים]]. | |
| − | + | ==פטירתו== | |
| + | בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [[אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין (של הלב שמחה)?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערה|מפי הרב גרונר.}}. | ||
| − | + | בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערה|מפי הרב גרונר.}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים. | |
| − | + | ==קשריו עם חב"ד== | |
| − | + | בילדותו, מצאו אותו מתפלל בדבקות בסידור נוסח הרב בעל התניא. נודע לו על גירסא כי דודו אדמו"ר ה"בית ישראל" מתפלל בנוסח זה, והוא השיג את הסידור בהשאלה מאת חבר כדי להכיר את הנוסח {{הערה|ארי שבחבורה, ניו יורק תשמ"ט, עמ' ט}}. | |
| + | |||
| + | בעת השבע ברכות שלו, עוד לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחותנים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ב[[יחידות]] זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערה|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה גם כן ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים. | ||
| − | + | בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי היה ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'. | |
| + | |||
| + | בשנת [[תשמ"ה]] היה בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר פטירתו, בחלוקת דולרים של [[ז' מרחשוון]] [[תש"נ]], עבר חתנו של [[הפני מנחם]] ומסר בשליחותו ספר שבנו ר' יהודה אריה הוציא לאור. הרבי קיבל את הספר באומרו {{ציטוטון|יישר כח גדול ויפוצו מעיינותיו חוצה. אני תמיד מדבר בנוגע ליפוצו מעיינותיך חוצה...}}{{הערה|על פי תיעוד וידיאו}}. | ||
==בנו== | ==בנו== | ||
| − | * | + | * הרב אברהם מרדכי - ר"מ בירושלים. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781] לא קיים אולי 761 כדלקמן בהיברו בוקס המספרים אחרים באתר [[היברו בוקס]]. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל: אלתר יהודה אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי גור]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת אלתר]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:36, 14 באוגוסט 2023
הרב יהודא אריה אלתר היה בנו הרביעי של האדמו"ר פנחס מנחם אלתר מגור, שנפטר בצעירותו.
תולדות חייםעריכה
הרב אלתר נולד ביום ט' שבט תשכ"א לרבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא "יהודה אריה", על-שם זקנו ה'שפת אמת'. לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'.
כבר בצעירותו נודע כלמדן עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי ר' מנשה קליין מאונגוואר והחתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של רבי שמחה בונם אלתר[1]. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומורה צדק בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
פטירתועריכה
בחודש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך כוס של ברכה כאשר עבר לפניו העסקן ר' אלימלך ניימן התעניין: "מה שלום האחיין (של הלב שמחה)?", ודיבר על סוג הפגיעה במוח ודרכי הרפואה. בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[2].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[3], כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים.
קשריו עם חב"דעריכה
בילדותו, מצאו אותו מתפלל בדבקות בסידור נוסח הרב בעל התניא. נודע לו על גירסא כי דודו אדמו"ר ה"בית ישראל" מתפלל בנוסח זה, והוא השיג את הסידור בהשאלה מאת חבר כדי להכיר את הנוסח [4].
בעת השבע ברכות שלו, עוד לפני שחזרו לארץ, בי"ג אלול, נכנסו המחותנים עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[5]. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי היה ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד והועד למען שלימות העם, לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
בשנת תשמ"ה היה בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
לאחר פטירתו, בחלוקת דולרים של ז' מרחשוון תש"נ, עבר חתנו של הפני מנחם ומסר בשליחותו ספר שבנו ר' יהודה אריה הוציא לאור. הרבי קיבל את הספר באומרו "יישר כח גדול ויפוצו מעיינותיו חוצה. אני תמיד מדבר בנוגע ליפוצו מעיינותיך חוצה..."[6].
בנועריכה
- הרב אברהם מרדכי - ר"מ בירושלים.
קישורים חיצונייםעריכה
- בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781 לא קיים אולי 761 כדלקמן בהיברו בוקס המספרים אחרים באתר היברו בוקס.