י"ד בתשרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד בתשרי הוא היום הארבעה עשר בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי. יום זה הוא ערב חג הסוכות.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים ראשון, שני, רביעי ושישי.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תכ"ז (13/10/1666 למניינם) - רבי מנחם מנדל באס, אב"ד פרנקפורט דמיין, נפטר.
- ה'תקס"ג (10/10/1802 למניינם) - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש, נפטר.
- ה'תקס"ז (26/09/1806 למניינם) - רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי, מחבר ספר 'אור הגנוז', נפטר.
- ה'תקע"ה (28/09/1814 למניינם) - רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ, מחבר ספר 'עבודת ישראל', נפטר.
- ה'תרס"א (07/10/1900 למניינם) - רבי מרדכי גולדמן מזוועיהל, נפטר.
- ה'תש"ט (17/10/1948 למניינם) - רבי יוסף צבי דושינסקיא מחוסט - ירושלים, גאב"ד העדה החרדית, נפטר.
- ה'תשמ"ו (29/09/1985 למניינם) - רבי חיים אליעזר בן-ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק - ירושלים, מחבר ספר 'הגיוני מוסר', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תש"ט (17/10/1948 למניינם) - הרב שלמה רסקין, מנהל תיכון בית חנה צפת וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- ה'תשי"ט (28/09/1958 למניינם) - הרב עובדיה לייבמן, שליח הרבי לדוברי רוסית בראשון לציון.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תקס"ז (26/09/1806 למניינם) - הרב יהודה לייב מאניפולי, מתלמידי המגיד ממזריטש ומידידיו הקרובים של אדמו"ר הזקן.
- ה'תרצ"א (06/10/1930 למניינם) - הרב גרשון שרגא אטינגון, גביר חב"די ומייסד בית הכנסת החב"די הראשון בפתח תקווה.
- ה'תשמ"ו (29/09/1985 למניינם) - הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק, בוגר ישיבת תומכי תמימים מראשי בעלי המוסר בדורנו. ראש ישיבת בית יוסף נוברדוק בירושלים, ומחבר הספר 'הגיוני מוסר'.
- ה'תשמ"ז (17/10/1986 למניינם) - הרב יוסף גולדשטיין, שוחט ובודק בחמעלניק ומייסד ישיבת תומכי תמימים המקומית, ובערוב ימיו כרב בית כנסת בשכונת איסט פלטבוש.
- ה'תשפ"א - הרב דוד שמעון חדד, מוותיקי אנ"ש במגדל העמק.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפתגם היומי - י"ד בתשרי - מלוח היום יום |
---|
ערוב תבשילין
אין מוסיפין על שתי ערבות, מה-שאין-כן בהדסים. מהדרים לאגוד את הלולב בסוכה ובערב יום טוב. על הלולב שתי כריכות - ומשתדלים ששתיהם תהינה מכוסות בההדסים וערבות, גם כריכה העליונה במעט על כל פנים - ומלבד זה שלש כריכות שבהם אוגד ההדסים והערבות עם הלולב, שלש אלו במשך טפח אחד.
|