הבדלים בין גרסאות בדף "חיים מרדכי פרלוב"
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ") |
מ (החלפת טקסט – "ק. ג. ב." ב־"ק.ג.ב.") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | ||
| − | ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק. ג. ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. | + | ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. |
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. | כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. | ||
גרסה מ־16:02, 17 במרץ 2014
הרב חיים מרדכי פרלוב המכונה "מרדכי חרסונר" היה בעל נגלה, רב מפורסם (הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים)[1] ובעל שמועה.
תוכן עניינים
תולדותיו
הרב פרלוב נולד בעיירה החסידית חרסון[2] בשנת תרמ"ט[3]. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ד, ולמד שם עד אדר ראשון תרע"ג. בישיבה היה מתמיד עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב שמואל נוטיק[4].
בשנת תער"ב נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, רב העיר שדווה שליד קובנא במדינת ליטא, ועבר לגור שם.
בשנת תרע"ח נתקבל לרב בעיירה בריסלב שבפלך חרסון, וברבנות זו כיהן עד שנת תרע"ט, אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת תו"ת בחרסון.
בשנת תרפ"ב עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר קולאש בגרוזיה, שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב אברהם לוי סלוין. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה.
בתרפ"ח עבר לסטשחרי שם הפיץ יהדות ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש, בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיס - העיר המרכזית בגרוזיה שם עסק בהפצת תורה. בשנת תרצ"ו נתפס על ידי השלטונות ונשלח לגלות ל10 שנים, לסיביר[5] בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.
לאחר מלחמת העולם השניה בשנת תש"ו הצליח לעזוב את רוסיה, ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד מינכן בגרמניה. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות עיגון, גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר השואה. בין החברים היה הרב פערלאוו ועל יסוד הפס"ד שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.
בהיותו שם הקים במקום מקוה, וכן עמד בראש תעמולה על שמירת שבת וכיו"ב.
בשנת תש"ט עבר למילאנו שבאיטליה וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים מקווה בור על גבי בור[6]. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם כ"ק אדמו"ר בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת אגרות קודש[7].
בשנת תשי"ט עקר למלבורן שבאוסטרליה להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב שי' ומשפ'[8], שם שימש כמשפיע ישיבת אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן.
נפט' יום הכיפורים תשל"ח.
ספריו
- גט למעשה - עיונים ופסקי דין בנושא עיגון, יבום, גט וחליצה - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' דגרמניה. יצא לאור תש"ל.
- לקוטי סיפורים - מאות סיפורים ששמע המחבר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, רובם מהמשפיע ר' גרונם אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת הרבי. מהדורה ראשונה - תשכ"ו, מהדורה שניה - תשנ"ב. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב נפתלי צבי גוטליב, הרב ישראל נתן סלווין ור' ש"ז פערלאוו - תשס"ב.
לקריאה נוספת
- תולדותיו במהדורה החדשה של ספרו לקוטי סיפורים, תשס"ב.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה.
- ↑ המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי
- ↑ או בשנת תר"נ.
- ↑ כ"ה בזכרונות הרב חיים אליעזר קרסיק הנדפסים בבטאון חב"ד
- ↑ סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן דא"ח, משניות ותניא בע"פ.
- ↑ המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ברוסטוב.
- ↑ עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.
- ↑ חתן הרב בצלאל ווילשאנסקי.
