הבדלים בין גרסאות בדף "חודש חשוון"
מ (החלפת טקסט – "{{חב}}" ב־"{{חב"ד בישראל}}") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש חשוון}} | {{חודש חשוון}} | ||
| − | '''חודש חשוון''' (אוקטובר/נובמבר [[מניין אומות העולם|למניינם]]) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה '''מר חשוון''', בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם. בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ו' פסוק לח.}} הוא מכונה '''ירח בול'''. | + | '''חודש חשוון''' (אוקטובר/נובמבר [[מניין אומות העולם|למניינם]]) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה '''מר חשוון''', בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת בראשית תשל"ד.}} בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ו' פסוק לח.}} הוא מכונה '''ירח בול'''. |
בחודש חשוון נבנו [[בית המקדש|בתי המקדשות]] - [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]] ויש דעות שבו ייבנה גם [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א' פרק ו'.}}. | בחודש חשוון נבנו [[בית המקדש|בתי המקדשות]] - [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]] ויש דעות שבו ייבנה גם [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א' פרק ו'.}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חודשי השנה}} | {{חודשי השנה}} | ||
| + | {{ימי חב"ד לפי זמנים}} | ||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | [[קטגוריה:חודשי השנה]] | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|*]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:45, 24 בינואר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש חשוון (אוקטובר/נובמבר למניינם) הינו החודש השני בחודשי השנה. הוא מכונה מר חשוון, בתוספת המילה "מר" שמשמעה 'טיפה', כיוון שבו מתחיל הגשם[1] בספר מלכים[2] הוא מכונה ירח בול.
בחודש חשוון נבנו בתי המקדשות - בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ויש דעות שבו ייבנה גם בית המקדש השלישי[3].
תוכן עניינים
ימי חב"דעריכה
אירועיםעריכה
- ב' בחשוון תער"ב (24/10/1911 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב ייסד את ישיבת תורת אמת חברון על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין וקבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
- ד' בחשוון תשכ"ה (10/10/1964 למניינם) - הרבי החל לומר שיחות שמבארות את פירוש רש"י על התורה (שיחות רש"י).
- י"ד בחשוון תקפ"ה (5/11/1824 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, התחתן עם בתו של ר' שלמה פריידס משקלוב, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.
- י"ד בחשוון תרכ"א (30/10/1860 למניינם) - הסתיימה כתיבת ספר התורה שנכתבה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב.
- ט"ו בחשוון תשל"ח (27/10/1977 למניינם) - הרבי יצא לראשונה מחדרו, מאז האירוע בשמחת תורה תשל"ח, לעבר הזאל הקטן לשמיעת קריאת התורה.
- ט"ז בחשוון תרע"ו (24/10/1915 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב עזב את העירה ליובאוויטש בדרכו לרוסטוב.
- כ' בחשוון תרכ"ד (2/11/1863 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב "נמשח" על ידי אדמו"ר הצמח צדק בהיותו בן שלוש.
- כ"ה בחשוון תשמ"ח (17/11/1987 למניינם) - בית המשפט הפדרלי בארצות הברית דחה את הערעור של המשיבים נגד פסק הדין במשפט הספרים שהיה לטובת חסידות חב"ד.
- כ"ח בחשוון תרע"ו (5/11/1915 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ הגיעו יחד עם משפחותיהם לרוסטוב (לאחר שעזבו את העיירה ליובאוויטש בט"ז בחשוון).
- כ"ט בחשוון תשל"ח (10/11/1977 למניינם) - הרבי יצא לראשונה מבנין 770, מאז האירוע בשמחת תורה תשל"ח (לבנין הספריה, על מנת לראות את הספרים שהגיעו מפולין).
נולדועריכה
- א' בחשוון תרמ"ב (24/10/1881 למניינם) - מרת נחמה דינה שניאורסון, אשת אדמו"ר הריי"צ, בקישינב.
- כ' בחשוון תרכ"א (5/11/1860 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב בן האדמו"ר המהר"ש ומרת רבקה שניאורסון.
- כ"ב בחשוון תקס"ו (14/11/1805 למניינם) - ר' ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק.
נפטרועריכה
- ב' בחשוון תרצ"ח (7/10/1937 למניינם) - ר' אברהם שניאורסון, נכד אדמו"ר הצמח צדק, מנוחתו כבוד בעיר קישינב.
- ג' בחשוון תרכ"ז (12/10/1866 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק.
- ח' בחשוון תשכ"ג (5/11/1962 למניינם) - ר' מרדכי פנחסוב מסמרקנד (ממקימי קהילת חב"ד בעיר סמרקנד).
- י"א בחשוון תרס"ט (5/11/1908 למניינם) - ר' שניאור זלמן אהרן שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש, מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.
- ט"ו בחשוון תקצ"ז (26/10/1836 למניינם) - ר' לייב בעל היסורים, מתלמידי אדמו"ר הזקן, מנוחתו כבוד בעיר צפת.
- ט"ז בחשוון תר"פ (9/11/1919 למניינם) - מרת יוכבד שניאורסון, חמותו של אדמו"ר הריי"צ, מנוחתה כבוד בקישינוב.
- כ"ה בחשוון תש"ג (5/11/1942 למניינם) - ר' מנחם מענדל הורנשטיין, חתנו של אדמו"ר הריי"צ, הובל לכבשונות בטרבלינקה.
- כ"ח בחשוון תרע"ב (19/11/1911 למניינם) - ר' מיכאל בלינער מנעוועל ("ר' מיכאל דער אלטער").
