הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לא קצר בכלל)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
'''סוף זמן תפילה''' הוא ה[[זמן]] שהחל ממנו אסור להתפלל, ל[[הלכה]] נפסק שזמן זה הוא בשעה הרביעית מה[[שעות זמניות]].
+
'''זמן תפילה''' הוא ה[[זמן]] בו יש להתפלל את [[תפילת שחרית]]. ל[[הלכה]] נפסק שזמן זה הוא החל מ[[נץ החמה]] ועד לשעה הרביעית ב[[שעות זמניות]].
 +
 
 +
ב[[חסידות חב"ד]] מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה עד [[חצות]] היום, מכיוון ש[[לימוד חסידות|לומדים חסידות]] כהכנה אליה.
  
−
ב[[חב"ד]] מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני ב[[לימוד חסידות]].
 
 
==במקורות==
 
==במקורות==
 
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
−
לגבי סוף זמן '''תפילת שחרית''' נחלקו [[תנאים]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות,ד,א}}:
+
[[אנשי כנסת הגדולה]] תיקנו את זמני התפילות כנגד זמני הקרבת [[קרבן התמיד]]. לפיכך ניתן להתפלל כבר מ[[עלות השחר]] - זמן הקרבת הקרבן, אך חכמים דרשו על הפסוק "ייראוך עם שמש" שראוי להתפלל רק אחר [[נץ החמה]]{{הערה|שולחן ערוך פט, א.}}.
  
−
*לדעת תנא קמא - עד חצות.
+
לגבי סוף זמן '''תפילת שחרית''' נחלקו [[תנאים]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|מסכת ברכות ד, א. מחלוקת זו נובעת ישירות מהמחלוקת לגבי סוף זמן הקרבת תמיד של שחר (ר' עובדיה מברטנורא על המקום).}}:
 +
* לדעת תנא קמא - עד חצות.
 
* לדעת [[רבי יהודה]] - עד ארבע שעות.
 
* לדעת [[רבי יהודה]] - עד ארבע שעות.
  
−
==ההלכה והמנהג==
+
להלכה נפסק שזמנה של [[תפילת שחרית]] הוא החל מ[[נץ החמה]] ובדיעבד מעלות השחר, וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות ובדיעבד עד [[חצות]] היום{{הערה|שולחן ערוך סימן פט, ב. וראה [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 תפילה בזמנה], באתר בית חב"ד.}}.
−
[[תפילת שחרית]] זמנה היא בשעת הדחק או בדיעבד – החל מעלות השחר, ולכתחילה החל מה[[נץ החמה]], וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות שהן שליש היום, ובדיעבד אפשר עד חצות היום בלבד , אולם מי שנאנס ולא התפלל עד חצות, צריך להמתין עד חצי שעה אחרי חצות ואז יתפלל מנחה, ואחריה יתפלל שמונה-עשרה במקום [[תפילת שחרית]], אם התחילו את ה[[תפילה]] אומנם לפני חצות וה[[תפילה]] נמשכה גם לאחר חצות, מותר להמשיך להתפלל.{{הערה| שם סי' כ ס"א, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' פט ס"א-ב. וכתב שם בבדי השלחן ס"ק ד}}{{הערה|קרדיט ל[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 אתר חב"ד]}}
 
  
−
עם זאת [[הרבי]] הורה שמי שהגיע גם לאחר חצות יתפלל למרות שעבר הזמן{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=1344&CategoryID=68 עיין כאן]}}.
+
==שיטת חב"ד==
−
===שיטת חב"ד===
+
ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים על [[לימוד חסידות]] כהכנה לתפילה ולכן פחות מדייקים להתפלל קודם סוף זמן תפילה אך נוהגים לומר קריאת שמע קטנה קודם סוף זמן קריאת שמע{{הערה|קונטרס עץ החיים פרק כ"ה. היום יום י"ז אייר, ספר המנהגים עמ' 6 ועמ' 11.}}. [[הרבי]] אמר באחת השיחות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/19/index.htm תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134]. וראה גם באגרות קודש כרך ד עמ' תעח}} שהתפילה צריכה להיות בכוונה ומתוך "כובד ראש"{{הערה|"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"; מסכת ברכות פרק ה, א. שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ג, ב.}} שדוחה את התפילה בציבור וזמן תפילה, וזה על פי פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפילה פ"ד הט"ו. וראה לקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 118 הערה 36.}}, אך יש להקפיד בזה רק עד כמה שנחוץ לצורך התפילה בכוונה ולא יותר מזה{{הערה|אגרות קודש כרך י"ג עמ' רלה, כרך י"ד עמ' תז. וראה גם שיחת כ' מנחם-אב תשט"ו ס"כ.}} ובכל אופן לא להתחיל את התפילה אחרי חצות היום{{הערה|אגרות קודש כרך ו עמ' שנד וראה גם בכרך ה עמ' שיב.}}.
−
ב[[חב"ד]] לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שב[[חב"ד]] לומדים לפני ה[[תפילה]] [[חסידות]] כהכנה ל[[תפילה]], [[הרבי]] הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד ל[[שולחן ערוך]], בעניין ה[[תפילה]] מותר להפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח}}, ע"פ פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפלה פ"ד הל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב}}.
 
  
−
סיבה נוספת המתירה להתפלל מאוחר היא, שההכנה ל[[תפילה]] נחשבת כחלק מה[[תפילה]] עצמה, ואם כן אז הוא לא עובר על סוף זמן תפילה{{מקור}}.
+
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9:00, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה במקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10:00{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל בשעה 10:00.
  
−
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה המקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל ב10.
+
הזמן הנהוג להתפלל ב-[[770]] - בית מדרשו של [[הרבי]] הינו בשעה 10:00 ומשם התפשט גם לקהילות חב"ד בעולם. כאשר שאל הרב [[אפרים אליעזר ילס]] את [[הרבי]] אודות מקור המנהג שב[[חב"ד]] מתפללים ב-10:00 בבוקר, ענה לו [[הרבי]] שתי תשובות{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק ג' עמ' 816, הובא גם ב[[מעשה מלך]] עמוד 13, התקשרות גיליון תשפז עמ' 15-16.}}:
 +
* הסדר אצל נכדו של ר' [[עקיבא איגר]] - ר' לייב הוא שהיה מושך את ההכנות לתפילת שחרית עד ל[[תפילת מנחה]] ואז נעמד להתפלל, כאשר שאלו אותו איך הוא עובר על זמן תפילה ענה שבאם אין הכנות לתפילה הרי "תפילתו בטלה" ולכן למה להסתכל בשעון ולהזדרז בתפילה כשטרם סיים עם ההכנה, הרי תפילתו תהיה בטילה.
 +
* והסיבה העיקרית היא, שהסדר אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10:00, ויש את מאמר חז"ל ש"[[הואיל ונפיק מפומיה]]" לכן אף הרבי מהדר לנהוג כמנהג אדמו"ר הריי"צ.
  
−
הזמן הנהוג כהיום בחב"ד בו מתפללים [[תפילה]], הוא בשעה 10 בבוקר, מנהג זה היה נהוג ב[[770]] בית מדרשו של [[הרבי]] והתפשט לכל קהילות חב"ד{{הערה|שם=התקשרות|[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גיליון תשפז ,עמ' 15-16}}, כאשר שאל הרב יאלעס את [[הרבי]] אודות סיבת המנהג שב[[חב"ד]] מתפללים ב10 בבוקר, ענה [[הרבי]] ש{{ציטוטון|הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10}}{{הערה|שם=התקשרות}}.
+
כאשר כתב הרב [[שלמה חיים דיסקין]] אודות שינוי זמן התפילה ל-8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"{{הערה|שם=התקשרות2|התקשרות, גליון תשצו}}.
  
−
כשאר כתב הרב [[שלמה חיים דיסקין]] אודות שינוי זמן התפילה ל8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"{{הערה|שם=התקשרות2|התקשרות, גליון תשצו}}.
+
ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאלו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
  
−
ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
+
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6299&CategoryID=1334 "התקשרות" גיליון 796], מדור "תגובות והערות".
 +
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 "התקשרות" גיליון 693], "בירור הלכה ומנהג"
 +
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2450&CategoryID=773 זמן תפילה]''', באתר בית חב"ד
 +
*'''[https://col.org.il/news/134137 כולם שואלים: למה חב"דניקים מתפללים בשעה מאוחרת?]''' {{COL}}
  
−
לרבי [[ניסן נמנוב]] אמר [[הרבי]] פעם:"אמנם למי שאינו מתפלל באריכות – אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור"{{הערה|קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז}}.
 
−
 
−
ל[[חסיד]] שכתב ל{{ה|רבי}} שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב [[הרבי]]:
 
−
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות|מקור=אג"ק כרך ו עמ' שנד – מכתב מכ"ב אלול תשי"ב (שערי הל' ומנהג שם ס"ע קיב).}}
 
−
 
−
==קישורים חיצוניים==
 
−
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6299&CategoryID=1334 "התקשרות"], גיליון 796, מדור "תגובות והערות".
 
−
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 "התקשרות"], גיליון 693, "בירור הלכה ומנהג"
 
 
{{הלכה}}
 
{{הלכה}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־14:41, 14 באוקטובר 2021

זמן תפילה הוא הזמן בו יש להתפלל את תפילת שחרית. להלכה נפסק שזמן זה הוא החל מנץ החמה ועד לשעה הרביעית בשעות זמניות.

בחסידות חב"ד מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה עד חצות היום, מכיוון שלומדים חסידות כהכנה אליה.

במקורות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אנשי כנסת הגדולה תיקנו את זמני התפילות כנגד זמני הקרבת קרבן התמיד. לפיכך ניתן להתפלל כבר מעלות השחר - זמן הקרבת הקרבן, אך חכמים דרשו על הפסוק "ייראוך עם שמש" שראוי להתפלל רק אחר נץ החמה[1].

לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במסכת ברכות[2]:

  • לדעת תנא קמא - עד חצות.
  • לדעת רבי יהודה - עד ארבע שעות.

להלכה נפסק שזמנה של תפילת שחרית הוא החל מנץ החמה ובדיעבד מעלות השחר, וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות ובדיעבד עד חצות היום[3].

שיטת חב"ד[עריכה]

בחסידות חב"ד מקפידים על לימוד חסידות כהכנה לתפילה ולכן פחות מדייקים להתפלל קודם סוף זמן תפילה אך נוהגים לומר קריאת שמע קטנה קודם סוף זמן קריאת שמע[4]. הרבי אמר באחת השיחות[5] שהתפילה צריכה להיות בכוונה ומתוך "כובד ראש"[6] שדוחה את התפילה בציבור וזמן תפילה, וזה על פי פסק הדין של הרמב"ם ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"[7], אך יש להקפיד בזה רק עד כמה שנחוץ לצורך התפילה בכוונה ולא יותר מזה[8] ובכל אופן לא להתחיל את התפילה אחרי חצות היום[9].

אצל אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין היו מתפללים בשעה 9:00, בישיבת חב"ד שהייתה במקום היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10:00[10], מאוחר יותר בארצות הברית החל אדמו"ר הריי"צ להתפלל בשעה 10:00.

הזמן הנהוג להתפלל ב-770 - בית מדרשו של הרבי הינו בשעה 10:00 ומשם התפשט גם לקהילות חב"ד בעולם. כאשר שאל הרב אפרים אליעזר ילס את הרבי אודות מקור המנהג שבחב"ד מתפללים ב-10:00 בבוקר, ענה לו הרבי שתי תשובות[11]:

  • הסדר אצל נכדו של ר' עקיבא איגר - ר' לייב הוא שהיה מושך את ההכנות לתפילת שחרית עד לתפילת מנחה ואז נעמד להתפלל, כאשר שאלו אותו איך הוא עובר על זמן תפילה ענה שבאם אין הכנות לתפילה הרי "תפילתו בטלה" ולכן למה להסתכל בשעון ולהזדרז בתפילה כשטרם סיים עם ההכנה, הרי תפילתו תהיה בטילה.
  • והסיבה העיקרית היא, שהסדר אצל אדמו"ר הריי"צ היה שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10:00, ויש את מאמר חז"ל ש"הואיל ונפיק מפומיה" לכן אף הרבי מהדר לנהוג כמנהג אדמו"ר הריי"צ.

כאשר כתב הרב שלמה חיים דיסקין אודות שינוי זמן התפילה ל-8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"[12].

ביחידות של הרב אדרעי אצל הרבי לגבי בית הספר למלאכה, ענה הרבי שאם יש כאלו שאינם מנצלים את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות, יש להתפלל תפילת שחרית בזמנה:""אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה""[12].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. ↑ שולחן ערוך פט, א.
  2. ↑ מסכת ברכות ד, א. מחלוקת זו נובעת ישירות מהמחלוקת לגבי סוף זמן הקרבת תמיד של שחר (ר' עובדיה מברטנורא על המקום).
  3. ↑ שולחן ערוך סימן פט, ב. וראה תפילה בזמנה, באתר בית חב"ד.
  4. ↑ קונטרס עץ החיים פרק כ"ה. היום יום י"ז אייר, ספר המנהגים עמ' 6 ועמ' 11.
  5. ↑ תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134. וראה גם באגרות קודש כרך ד עמ' תעח
  6. ↑ "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"; מסכת ברכות פרק ה, א. שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ג, ב.
  7. ↑ הל' תפילה פ"ד הט"ו. וראה לקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 118 הערה 36.
  8. ↑ אגרות קודש כרך י"ג עמ' רלה, כרך י"ד עמ' תז. וראה גם שיחת כ' מנחם-אב תשט"ו ס"כ.
  9. ↑ אגרות קודש כרך ו עמ' שנד וראה גם בכרך ה עמ' שיב.
  10. ↑ "כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28
  11. ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ג' עמ' 816, הובא גם במעשה מלך עמוד 13, התקשרות גיליון תשפז עמ' 15-16.
  12. ↑ 12.0 12.1 התקשרות, גליון תשצו
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זמן_תפילה&oldid=500335"