גיור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גיור הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כגוי הופך ליהודי. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"קטן שנולד". הגר נלווה לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו"[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות"‏‏ כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין גר תושב שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק.

בשנת תש"כ נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות?

מענה הרבי היה, כי דעת החסידות היא כדעת היהדות בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. יהודי צריך להיות יהודי טוב, וגוי - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל גוף מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר.

וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו.

תהליך הגרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים:

בזמן בית המקדש נדרש הגר להביא גם קרבן עבור השלמת גירותו.

נפש הגר[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[3] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"[4] ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עבודת הבירורים

מובא דברי חז"ל, ש"לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו אליהם גרים"[5]. בפשטות, לא מובן דברים, שהרי היהדות אינה חפצה ורוצה שיצטרפו אליה מעמים שונים, ויתירה מכך, שגם אם כן זוהי המטרה, נראה שלא הושגה[6]. אלא שתורת החסידות מסבירה, שהגרים אליהם התכוונו חז"ל הם ניצוצות קדושה שירדו ממרומים והתערו בתוך שכבות החומר שבעולם הזה, כפי הגרים בארץ נוכרייה. ניצוצות אלו מפוזרים ברחבי תבל ולכן הגלה הקב"ה ופיזר גם את בני ישראל בכל העולם, כדי שיגיעו אל כל מה שיש בתוכו ניצוץ מסוג זה, וישתמשו בו לעבודת ה'[7].

חוק מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מיהו יהודי

בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של הרבי בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק מיהו יהודי שהחלה בשנת תש"ל. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי שנתגייר כהלכה דווקא. הרבי התבטא שרישום גויים כיהודים גורם לכך שדם יהודי נשפך. יש לציין כי כיום קיימת בעיה גם ב"גרים" שעברו לכאורה תהליך גיור בבית דין רבני, אך מציגים בפני הדיינים מצג שווא על רצומם לשמור מצוות בזמן שאין בכוונתם לעשות זאת. מכיוון אינם מקיימים מצוות, מתברר למפרע כי כל גיורם בשקר יסודו.

הרבי ביקש מהרב טובי' בלוי לערוך אחת מהשיחות בנושא בעברית מדוברת ובסגנון מעובד. בשיחה הובהר הסיכון שבגיור באמצעות סיפור אי גיורה של עורפה. השיחה אכן נכתבה בעיבוד פינקטי במיוחד על מנת להעביר את המסר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב שמואל ניסלעוויטש, מאבק הרבי בגיורים המזוייפים, שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 25

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
  2. רשימות הרבי חוברת ג' עמ' 67.
  3. יבמות.
  4. רשימות הרבי חוברת ג' הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו].
  5. מסכת פסחים, פז, ב
  6. שם
  7. ראו אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב כרך א', עמ' קל ועוד. התוועדויות תשנ"ב כרך א' עמ' 401.