הבדלים בין גרסאות בדף "גדליה מזל"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]]. | ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]]. | ||
| − | == | + | ==קורות חיים== |
| − | נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]]. | + | ===בברית המועצות=== |
| + | נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]]. | ||
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק. | בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק. | ||
| − | עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. | + | עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]]. |
| − | === | + | ===בארץ ישראל=== |
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון. | בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון. | ||
| − | |||
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר. | כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־10:25, 24 באוגוסט 2022
ד"ר גדליה מָזֶל[1] (כ"ו אב תרצ"ב – כ"ה אלול תשע"ה) היה רופא חסיד חב"ד תושב ירושלים, מהחסידים שנשארו בברית המועצות עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי חסידות זווהיל.
קורות חיים
בברית המועצות
נולד בעיירה פולנאה שבברית המועצות לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן לרבי זושא מאניפולי, וכן כצאצא לרבי פנחס מקוריץ והמגיד ממעזריטש.
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר לנינגרד עד שהיגרה בשנת תש"ב לעיר אלמא אטא שבקזחסטן בעקבות מאורעות מלחמת העולם השנייה. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.
עם סיום המלחמה עברה משפחתו למוסקבה, שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' אברהם אשר קוגן.
בארץ ישראל
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת תשל"ב עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו בירושלים.
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר יעקב לרנר ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי ברית המועצות ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת סנהדריה המורחבת שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון.
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר.
במרפאתו ששכנה בשכונת גאולה טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים, מהם שהעדיפו להסתייע בו כרופא ירא שמים. בהם רבי אברהם שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, רבי נפתלי הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא, רבי דוד קאהן האדמו"ר מתולדות-אהרן, רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, רבי אברהם האדמו"ר מזווהיל, הרב חיים סרנא ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של אביו של הרבי שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והכירו קודם לכן גם את אביו ר' ישראל אברהם, אשר האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן לבית זוועהיל התבטא עליו בהערצה.
נפטר בכ"ה אלול תשע"ה, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
קישורים חיצוניים
- ססס"ר בגימטריא מצרים
ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.
