אהרן סולובייצ'יק
| אהרן סולובייצ'יק | |
|---|---|
| |
| לידה | ט' באייר תרע"ז |
| ווארשא | |
| פטירה | י"ז בתשרי תשס"ב |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
הגאון הרב אהרון סולובייצ'יק נולד בט' אייר תרע"ז לאביו רבי משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים מבריסק. שימש כר"מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.
קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתש"ל פעל יחד עם הרב שמואל חפר ושאר עסקני חב"ד, במסירות נפש נגד החוק מיהו יהודי. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.[1]
השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש"מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח"כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל"כפר חב"ד" בחודש תמוז תשמ"ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב"ד ופעילותה.[2]
השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר "ויהי בישורון מלך" שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני "מאור עינים" (שיקגו תשמ"ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.
מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור לרגל סיום הרמב"ם במחזור הראשון, וכן לספר "סיומי הרמב"ם תשמ"ט".[3]
בעת ה"שבעה" על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ"ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה"שבעה", יום ה', כ"ג שבט תשמ"ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב"ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב"התוועדויות תשמ"ח"[4]
הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב"ם בניו יורק בשנת תשמ"ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך "באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ"ק אדמו"ר שליט"א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב"ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי שליט"א קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב"ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש". הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש"ס, אך את סיום הרמב"ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב"ם של הרבי.[5]
הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל"ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן [6]
הרב שלום דובער וולפא מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ"ז כדי לקבל הסכמתו לספר "ידבר שלום", שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ "גן ישראל" לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. [7]
בתשרי תשנ"ד נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז (יצחק רבין) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת הסכמי אוסלו עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק לעיתון כפר חב"ד וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה[8].
מכתב גילוי דעת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיץ תשנ"ו כתב נשיא "הסתדרות הרבנים" בארה"ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב"ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח"ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה"ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני "הסתדרות הרבנים" מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, "גילוי דעת", בז' תמוז תשנ"ו בכל העיתונים היהודיים בארצות הברית[9] ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:
"להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.
לפני ג' תמוז כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי הרבי היה ראוי להיות המשיח. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.
בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא בסנהדרין, הזהר, אברבנאל, כתבי האריז"ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה".
הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי "ג'ואיש פרס", טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. [10]
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו בי"ז בתשרי תשס"ב ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חידושיו על הרמב"ם נדפסו בשם "פרח מטה אהרן" בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ"ז-תשנ"ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם "עוד ישראל יוסף בני חי". כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בית משיח גליון 600.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב"כפר חב"ד", גליון 246.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.
- ↑ הראיון עם הרב סולוביצ'יק
- ↑ תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ"ל.
- ↑ שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.