אברהם חיים נאה
הגאון הרב אברהם חיים נאה נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הגאון הרב מנחם מענדל נאה ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי בערל אשכנזי (קאליסקער), שהיה שד"ר וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.
הרב מנחם מענדל נאה היה מראשי חסידי חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד בארץ הקודש משך שנים רבות שימש כממלא מקומו של הגאון רש"ל אליעזרוב, רבה של חברון, שהיה שד"ר של הישוב החבד"י בחברון, ונותר לפעמים משך שנתיים שלוש בבוכארה, עד שהוכתר לרבה של סמארקאנד.
הרב אברהם חיים נאה היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'יחידות' לאדמו"ר הרש"ב, עם אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, ועם הרבי היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.
שנות צעירותו
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם פתח דברי.
בבחרותו למד בישיבת מגן אבות חברון ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.
שליחות בסמרקנד
בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר חנוך לנער ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית
אצל אדמו"ר הרש"ב
בתום השליחות, נסע לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם נערכה התוועדות משותפת יחד עם ר' איצ'ה מתמיד.
גלות מצרים
לאחר ששב ארצה, התחתן וגר בירושלים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם ר' חיים נאה. רחמיו נכמרו על הגולים במצרים, והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.
הסכמה לספרו מאדמו"ר הריי"צ
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
בעל השיעורים
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.
יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:
איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.
על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:
לאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.
חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.
תפקידיו
- מראשי כולל חב"ד
- ספרא דדיינא ב'עדה החרדית'
- מראשי בד"צ אגודת ישראל
- חיבר ספרים רבים בהלכה
- ערך את לוח כולל חב"ד
- רב באוזבקיסטן
- רב וראש ישיבה במצרים
- רב בתפקידים שונים בארץ הקודש.
התקשרות
מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו בסמרקנד, נסע לליובאוויטש אל הרבי הרש"ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, בעת ביקורו בארץ.
בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.
פטירתו
ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה ועוד רבים.
לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב עזריאל זעליג סלונים שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס
חיבוריו
- קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
- קונטרס הסידור - תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו"ר הזקן.
- פסקי הסידור - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
- לוח כולל חב"ד - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
- שיעורי תורה - שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.
- שיעור מקווה - שיעור של מקווה
- שיעורי ציון
- אבני צדק - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף שיעור מקווה. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות עלהחולקיםעל הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
- (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך שבועון בית משיח)
לקריאה נוספת
- שמן ששון מחבריך ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
- מאורי ישראל