נתיב
נתיב - לשכת הקשר היה אגף במוסד שפעל בקרב יהודי ברית המועצות, וסייע רבות לפעילות החב"דית מאחורי מסך הברזל.
הקמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תשי"ג הקימה מדינת ישראל ארגון מיוחד שיעסוק בקשר עם יהודי ברית המועצות. הקמת הארגון הוטלה על שאול אביגור, ובגלל הקשיים הרבים בפעילות מאחורי מסך הברזל והצורך בחשאיות מרובה, הוא הוקם בתור אגף במוסד. שמו של האגף נקרא בתחילה ביל"ן, ומאוחר יותר שונה שמו ל'נתיב'.
במהלך השנים, עד להפסקת הקשרים בין מדינת ישראל לברית המועצות לאחר מלחמת ששת הימים, פעל הארגון מתוך השגרירות הישראלית במוסקבה, במסווה של נציג לענייני חקלאות. הנציגים בשגרירות היו נחמיה לבנון, ואריה אליאב.
לאחר סגירת השגרירות הישראלית התמקדה פעילות נתיב בעיקר בארגון הפגנות נגד שלטונות ברית המועצות, במטרה לעורר את דעת הקהל העולמית (ראה להלן).
הקשר עם חסידי חב"ד ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נתיב פעל להברחת תשמישי קדושה וספרי קודש, דרך הדואר הדיפלומטי שאינו נתון לביקורת הצנזורה, לידי יהודי ברית המועצות, ובכללם חסידי חב"ד, בתוך רוסיה.
משלוחי מצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין השנים ה'תש"כ - ה'תשכ"ז פעלה נתיב להעברת משלוחי מצות לברית המועצות.
המשלוחים נעשו בשיתוף פעולה עם ועד מיוחד שפעל לשם כך, בו היו חברים ר' רפאל נחמן כהן, ר' משה זלמן קמינצקי, ר' זלמן פלדמן, ר' אלעזר גורליק ור' שמואל פרוס, ואף מומן במחציתו על ידי נתיב.
רשימת המשפחות שקיבלו את המשלוח גובשה, בהוראתו של הרבי, על ידי ר' מענדל פוטרפס ור' בנימין גורודצקי.
מטעם נתיב היה ממונה על המשלוחים יוסף מילר.
העברת מכתבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים העבירו סוכני נתיב מכתבים מחסידים ברוסיה אל הרבי, ובכיוון ההפוך.
העברת המכתבים החלה בעקבות בקשה של אחד החסידים מנחמיה לבנון, וקיבלה את אישורו של ראש נתיב שאול אביגור.
סדר העברת המכתבים היה, שנחמיה לבנון נפגש מידי יום שישי עם אחד החסידים בבית המרחץ העירוני במוסקבה, ושם היו מעבירים את המכתבים.
הפצת שיחות קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מספר שנים בהם שלחו 'נתיב' חבילות ומכתבים לרוסיה, ביקשו החסידים מנחמיה לבנון שיעביר גם שיחות של הרבי.
בשנת ה'תשכ"ו שאל על כך ר' שמואל פרוס את הרבי ביחידות. בתחילה אמר הרבי שעדיף לשלוח ללא דף השער, אך לאחר שאמר ר' שמואל לרבי כי גם דף השער חשוב לחסידים, הסכים הרבי לכך.
כתבי ר' לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף שנות הכ"ף העבירו סוכני נתיב סט ארבעת המינים למנין חב"ד בבית הכנסת המרכזי במוסקבה. בתמורה, העניקו החסידים לסוכני נתיב סט של חמישה חומשי תורה בשלושה כרכים, שעליהם מופיע ביאור בכתב יד.
הסוכנים העבירו את הסט למפקדם, שלמה ליבוביץ, שחשב שזהו כתב ידו של אדמו"ר הזקן, ולכן רצה להעניק את הסט לספריה הלאומית בירושלים, ולא הסכים להעבירו לרבי.
לאחר שהתייעצו עם הפרזידנט זלמן שז"ר, הראו את הסט לרב שלמה יוסף זוין, שאמר שזהו כתב ידו של הרב לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי. בעקבות כך הועבר הסט לרבי בידי הפרזידנט שז"ר.
הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשי נתיב וחלק מסוכניו עמדו בקשר הדוק עם הרבי, וחלקם אף נכנסו ליחידות, בה שאל אותם הרבי על מצב היהדות ברוסיה.
ההפגנות נגד שלטונות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
משנת ה'תשכ"ט נערכו הפגנות בארצות הברית ובמדינות נוספות נגד ממשלת ברית המועצות. ההפגנות אורגנו באופן רשמי על ידי הליגה להגנה יהודית בראשות הרב מאיר כהנא, אך מאחוריהם עמדה יחידת "בר" בנתיב.
באותו הזמן הגיע ליחידות אצל הרבי נחמיה לבנון. במהלך היחידות ביקש ממנו הרבי להפסיק עם ההפגנות, ואמר כי לאחרי שנעשו כבר הפגנות, יש לחכות ולבדוק את תגובת ברית המועצות. לבנון העביר את בקשת הרבי לממונה עליו, שאול אביגור, כדי שיעביר את הדרישה לראש הממשלה לוי אשכול.
לאחר שבועיים הגיעה תשובתו השלילית של אשכול, ולבנון הגיע אל הרבי בשנית כדי למסור את התשובה. במהלך היחידות הסביר הרבי שוב את עמדתו בנושא, ולבנון העביר שוב את דבריו של הרבי לממונים עליו.
מספר ימים לאחר מכן נפטר ראש הממשלה לוי אשכול, דבר שסתם את הגולל על בקשתו של הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טנגו ביחיד (הקישור אינו פעיל, ג' בתמוז ה'תשפ"ד)
- [hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_life/61-כך-הוברחו-כתבי-רבי-לויק-מרוסיה כך הוברחו כתבי ר' לוי'ק מרוסיה] באתר הקול היהודי
- כשראש השירות החשאי התרגש (הקישור אינו פעיל, ג' בתמוז ה'תשפ"ד)