אריה אליאב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אריה לובה אליאב (כ' חשוון ה'תרפ"ב - י"ח סיוון ה'תש"ע) היה סופר וחבר כנסת כיהן בין היתר כסגן שר בכמה משרדים, ועזר לפעילות חב"ד בנחלת הר חב"ד. במשך שנתיים שירת במסגרת המוסד בברית המועצות, וסייע רבות לפעילות המחתרתית בה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד במוסקבה בכ' חשון תרפ"ב. נקרא על שם סב סבו, בנו של רבי ברוך מרדכי מבוברויסק[1].

עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ד, והתגורר בתל אביב. בשנת ה'תרצ"ו הצטרף לארגון ההגנה, ועסק בהעלאת יהודים לארץ ישראל באוניות מפעילים. לאחר הקמת המדינה הצטרף לצה"ל, ופרש ממנו בשנת ה'תש"ט בדרגת סגן אלוף.

פעילות ברוסיה[עריכה]

בשנת ה'תשי"ח מונה למזכיר הראשון של הקונסוליה הישראלית במוסקבה, תפקיד שהיה בפועל נציג מחלקת נתיב של המוסד במוסקבה.

במהלך שהותו במוסקבה סייע רבות לפעילות החסידית המחתרתית ברוסיה.

לאחר סיום תפקידו, נסע אל הרבי ונכנס ליחידות. במהלך היחידות התעניין הרבי לפרטי פרטים על מצב היהדות במקומות שונים בהם ביקר בברית המועצות.

אליאב כתב ספר על יהדות ברית המועצות, בשם 'בין פטיש למגל', בו הוא מספר על פועלו למען היהדות בברית המועצות.

פעילות פוליטית[עריכה]

בשנת ה'תשכ"ה נבחר לכנסת מטעם מפלגת מפא"י, וכיהן כסגן שר. לאחר מלחמת ששת הימים פעל למסירת השטחים שנכבשו לערבים, עד שבשנת ה'תשנ"ב פרש מן הכנסת.

נפטר בי"ח סיוון ה'תש"ע.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אביו יוסף אליעזר ליפשיץ, היה נשוי למרת מטילדה בת חיים נחמן פרנס, מצאצאיו של רבי ברוך מרדכי מבוברויסק.