סמרקנד היא העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב אברהם חיים נאה, ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב שמחה גורודצקי. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי מלחמת העולם השנייה נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית בסמרקנד (הרב זבולון לביוב עומד שני משמאל)

שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד עריכה

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב עריכה

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא[1].

הרב חיים נאה עריכה

 
הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות[2].

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו[3].

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית[4], בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב.

הרב שמחה גורודצקי עריכה

 
הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא

הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום[5].

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.[6].

לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.

בימי השואה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד[7].

ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה) עריכה

  ערך מורחב – תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)


בתקופת השואה, בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

היציאה מרוסיה עריכה

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות ורבים מחסידי חב"ד נסעו ללבוב התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת היציאה מרוסיה, ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו פולין וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים בפוקינג שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים בגרמניה אוסטריה וצרפת, ובשנים הבאות היו שעלו לארץ הקודש ואחרים היגרו לארצות הברית ומדינות נוספות.

הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות עריכה

לאחר היציאה מרוסיה החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב)[דרושה הבהרה]. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' מענדל פוטרפאס התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות[8].

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) עריכה

חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:

רבני חב"ד בסמרקנד עריכה

שלוחי הרבי לסמרקנד עריכה

בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב עמנואל שמעונוב וחיזקו את היהדות במקום.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד עריכה

תקופת השואה עריכה

השואה ואחרי השואה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים

  1. ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
  2. ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
  3. המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער
  4. על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב
  5. יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי
  6. יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
  7. תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
  8. סמרקנד (ספר)