הר נבו
הר נבו הוא הר הנמצא מעברו המזרחי של הירדן, על הר זה העלה ה' את משה רבינו על מנת להראות לו את כל הארץ לפני מותו. בחסידות מוסבר כי בהר זה הגיע משה לשלימות הגבוהה ביותר - למעלה ממה שהשיג בכל חייו.
ההר בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
טרם כניסתם של עם ישראל מהמדבר לארץ ישראל קרא ה' למשה רבנו ואמר לו "עלה אל הר העברים הזה הר נבו... וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחוזה: ומת בהר אשר אתה עלה שמה"[1]. בעלותו להר נבו הראה הקב"ה למשה את ארץ ישראל ואף את כל המאורעות העתידים לקרות לעם ישראל עד תחיית המתים[2].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
משמעות שמו של ההר[עריכה | עריכת קוד מקור]
נבו - נו"ן בו. שבו זכה משה לשער ה50 מ'חמישים שערי בינה'.
דרגתו של משה רבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה רבינו, התעלה במדרגתו הנפלאה, עד שזכה לקבל 49 מחמישים שערי בינה[3], ועליו נאמר "ותחסרהו מעט מאלוקים"[4].
עם בא יום פטירתו של משה רבינו נכללו והתרכזו כל העבודות שעבד כל ימי חייו, ובנוסף לכך (כתוצאה מהצטברות כל העבודות כולן) התווסף על כך אור העולה על כולן, ואזי זכה משה גם להתגלותו של שער הנו"ן[5].
