דרך חיים

שער הספר, דפוס קפוסט, תרע"ט

דרך חיים הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו, המבאר ענייני תשובה וחומרת החטאים, ונחשב כספר יסוד בעבודת התשובה לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר שערי תשובה.

כתיבת הספר והוצאתו

הרבי הריי"צ סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר אדמו"ר האמצעי ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "עטרת ראש" ו"שערי אורה").

עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר.

דפוסי הספר

הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט בקאפוסט, כחלק שלישי מהספר שערי תשובה שנדפס בשני חלקים בשנים תקע"ז ותקע"ח.

ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה בז'יטומיר בתרכ"ג. צילום מהוצאת ז'יטומיר הוציא הרבי בתשט"ו, בתוספת מפתחות, הערות וציונים.

בשנת תשס"ב הודפס הספר בתוספת קיצורים מאדמו"ר הריי"צ (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת תשס"ז - עד פרק יז), ביאור מר' הלל מפאריטש על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ומראי מקומות. ההוספות נערכו על ידי הרב גבריאל שפירא, והרב אליהו מטוסוב.

בשנת תשע"ג הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י קה"ת. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת ועם מראי מקומות על הגיליון.

אודות הספר

הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי פריקת עול. היו חסידים שהספר פעל אצלם מרירות ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' שמואל גרונם אסתרמן היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד שאדמו"ר הרש"ב אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי. ר' אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' מיכאל בלינר ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד.

גם החסיד ר' יעקב זכריה מסקאליק כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "דרך חיים" ופורץ בבכי.

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ביחידות:

כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש מחשבה, דיבור ומעשה, לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . . לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".

כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.

בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות

— אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו

.

אדמו"ר הריי"צ אמר: "אדמו"ר הזקן התכוין לעבודת המוח, והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד שערי תשובה ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה". כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין המרירות, שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד".

אחד התאונן בפני הרבי שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:

ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.

הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר

הרבי המליץ ללמוד בספר בחודש אלול כחלק מעבודת התשובה.

כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את בנו, אדמו"ר הריי"צ, בליל שביעי של פסח ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם קריאת שמע שעל המיטה - התבטא: "למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "אגרת התשובה" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו השמחה, ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה".

כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה. לבחורי ישיבה שלא שמרו על סדרי הישיבה כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של פריקת עול, וציין: "קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק כ"ק מו"ח אדמו"ר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דער הערין) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו".

קישורים חיצוניים

• הספר 'דרך חיים' - הוצאה ראשונה, באתר היברו בוקס.
• הספר' 'דרך חיים' - הוצאה חדשה, באתר היברו בוקס.
• דרך חיים, סקירה על הספר בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 8