שבע מצוות בני נח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טנקים עם כיתוביות הקוראות לקיים את שבע מצוות בני נח
הרב בועז קלי עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן

שבע מצוות בני נח הן שבעה ציוויים תנ"כיים מוסריים, אשר על פי ציווי הבורא תוקפם אוניברסאלי וחייבים בהם כל בני האדם. מצוות אלה קרויות בשם זה מכיוון שמאז המבול כל בני האדם הם צאצאיו של נח.

בספר בראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגרסתן הראשונה, שבע מצוות בני נח הן המצוות שניתנו לבני האדם קודם להופעתו של אברהם:

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. אַךְ בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ.

ספר בראשית, פרק ט

המצוות המנויות כאן הן:

  1. פריה ורביה.
  2. מלאו את הארץ: כלומר על בני האדם להתפזר בכל העולם, ולא לשבת במקום אחד.
  3. שליטה של האדם על בעלי החיים באמצעות כוח (באמצעות החרב, מסמלת שהאדם יצטרך להיאבק בחיות על מנת לשלוט בהן).
  4. התרת אכילתם של בעלי חיים.
  5. איסור לאכול את הבשר יחד עם הדם.
  6. איסור רצח.
  7. איסור אכילת איבר מן החי (תוספת של חז"ל).

בתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד (התורה שבעל פה), מופיעה רשימה שונה של שבע מצוות בני נח, והיא המשמעות המקובלת למושג זה בימינו.

במסכת סנהדרין[1] מתקיים דיון מקיף בסוגיה זו, ובתחילתו נאמר:

"תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי."

ברשימה זו שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים וציווי אקטיבי אחד:

  1. עבודה זרה: איסור עבודת אלילים.
  2. ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם השם.
  3. שפיכות דמים: איסור רצח.
  4. איסור גילוי עריות.
  5. איסור גזל.
  6. איסור אכילת אבר מן החי (יש להרוג את בעל החיים לפני שאוכלים אותו).
  7. מצוות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.

ישנו סימן לזכירת שבע המצוות לפי ה"אלף בית": אבר מן החי, ברכת ה', גזל, ודינים, ובנוסף: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

הרמב"ם בי"ד החזקה[2], גורס לפי הגרסה התלמודית ומציין כי שש מתוך מצוות אלה ניתנו כבר לאדם הראשון, ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח, לאחר שהותר לו לאכול גם מן החי, ולא רק מן הצומח.

באותו עניין פוסק הרמב"ם[3]:

כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ח

המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם בעיקר שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם בני נח מוזהרים על השיתוף; ישנם הסוברים שהם מוזהרים[4], כיון שאין הבדל בין שיתוף לע"ז ממש, לעומת מי שסובר שאינם מוזהרים על כך[5]. להלכה נפסק שבני נח אינם מוזהרים על השיתוף, וענין זה מוסבר בתורת החסידות בהרחבה[6].

הוראת הרבי לפרסום שבע מצוות בני נח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"
עיתון 'דבר', תשמ"ה: הרבי מוציא "שולחן ערוך" לגויים

הרבי קרא לכל יהודי להפיץ את רעיון שבע המצוות בקרב אומות העולם, וזאת על פי פסק ההלכה שכתב הרמב"ם ש"צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי עולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". הרבי ביאר כי אין הכוונה לכפייה בכח, אלא בהסברה נאותה וראויה, להסביר לכל אחד כי שבע מצוות אלו הם ערכי היסוד לקיום אנושות בריאה וצודקת, שתאפשר רבגוניות ותרבויות שונות יחד עם אחדות סביב האמונה בבורא העולם.

בהתוועדות משנת תשמ"ז אמר הרבי כי תקופה זו היא שעת הכושר:

""בדורות שלפנינו, כל נסיון לפעול על אומות העולם בעניני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש, ולכן לא הייתה אפשרות לקיים ציווי זה. מה שאין כן בדורנו - לא זו בלבד שאין כל סכנה בדבר, אלא אדרבה, פעולה כזו מוסיפה בכבודם של ישראל בעיני כל העמים, בראותם שבני ישראל דואגים לא רק לעצמם, אלא גם ליישובו של העולם כולו, על ידי זה שיתנהג על פי צדק ויושר"[7]"

כהוכחה לדבר, מביא הרבי את הסכמתו הנלהבת של נשיא ארצות הברית דאז, מר רונלד רייגן, להכריז לכל אזרחי ארצות הברית להתאחד סביב קיום שבע מצוות בני נח, וכן הצהרת שני בתי הנבחרים, הקונגרס והסנאט, לקיום שבע המצוות.

מכך הסיק הרבי: "עצם העובדה שנשיא המדינה יוצא בהכרזה גלויה על קיום שבע מצוות בני נח, צריכה להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בפעולתם של ישראל על כל באי העולם".

ואכן, הצהרות ופעולות אלו ברחבי ארצות הברית והעולם הביאו מליוני אזרחים להשתתף במבצעים השונים במהלכם קיבלו על עצמם לקיים את שבע המצוות ולהכין את העולם לקראת עידן חדש בו לא יהיו מלחמות, רעב, קנאה ותחרות - זהו עידן הגאולה.

פעולות אלה הן חוליה נוספת מפעולותיו של מלך המשיח להכנת העולם לקראת הגאולה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הללו את ה' כל גויים - לקט כתבי יד מהרבי בקשר ל-7 מצוות, בתוך גליון התמים, ערב פסח ה'תשע"ח
  • לתקן את העולם ולמנוע מלחמה גרעינית, התייחסויות מהרבי למבצע שבע מצוות בני נח, בבמדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1928 עמוד 34  •  גליון 1929 עמוד 30

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. דף נו ע"א.
  2. הלכות מלכים, פרק ט, הלכה א.
  3. ראו גם דיון בפסיקתו זו.
  4. תשובות ושב הכהן סימן ל"ח, תשובות שער אפרים סימן כ"ד.
  5. רמ"א או"ח סוף סימן קנ"ו, תוספות בבכורות דף ב, סע"א, ד"ה שמא יתחייב לו עכו"ם שבועה, ר"ן ספ"ק דעכו"ם, רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ה, ועוד.
  6. ראה דרך מצוותיך מצות מילה, ד"ה מי כמוכה תרכ"ו-תרכ"ט, ד"ה וספרתם לכם תשל"ו, ועוד.
  7. ספר ההתוועדויות תשמ"ז, כרך ג' עמוד 67.