משתמש:חסיד חי/שנת השא
שנת השא היא אחד מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג השא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג השא היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
שנת השא היא הנדירה ביותר בלוח העברי והיא מתרחשת בערך ב-3.31% מהשנים. שנה מסוג השא הייתה לאחרונה בשנת ה'תשנ"ד וצפויה שוב בה'תשפ"ה.
לוח שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | מיוחד בחסידות חב"ד | צום או יום מיוחד אחר |
מועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנה מסוג השא חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת, ראש חודש אדר חל בימים שישי ושבת וראש חודש אב חל בשבת.
- צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום שישי, תענית אסתר חלה ביום חמישי, תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום ראשון.
- חנוכה חל בימים חמישי עד חמישי, הדלקת נר ראשון ביום רביעי בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום חמישי.
- פורים חל ביום שישי ובירושלים יש פורים משולש
- שבועות חל ביום שני.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י' כסלו חל ביום רביעי, י"ט כסלו חל ביום שישי.
- י"א ניסן חל ביום רביעי.
- י'-י"א שבט חלים בשבת וראשון.
- י"ב-י"ג תמוז חלים בשלישי ורביעי.
קריאה בתורה והפטרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת השא 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת השא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות בהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ומטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת נח - קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת תולדות - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת מקץ - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי".
- פרשת תרומה - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים.
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור.
- פרשת כי תשא - בירושלים קוראים את הפטרת פורים, בשאר המקומות קוראים את ההפטרה הרגילה.
- פרשת ויקהל - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - בקהילות שנהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול בערב פסח קוראים את הפטרת שבת הגדול.
בשנים מסוג השא מתרחשת תופעה נדירה - קוראים את ההפטרה הרגילה של פרשת משפטים. בנוסף, פרשיות ויקהל ופקודי נקראות בנפרד, אף על פי שהשנה אינה מעוברת.
חומש בראשית | חומש שמות | חומש ויקרא | חומש במדבר | חומש דברים | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך | פרשה | תאריך |
בראשית | כ"ד בתשרי | שמות | י"ח בטבת | ויקרא | ז' בניסן | במדבר | ד' בסיוון | דברים | ח' באב |
נח | א' בחשוון | וארא | כ"ה בטבת | צו | י"ד בניסן | נשא | י"א בסיוון | ואתחנן | ט"ו באב |
לך לך | ח' בחשוון | בא | ג' בשבט | שמיני | כ"ח בניסן | בהעלתך | י"ח בסיוון | עקב | כ"ב באב |
וירא | ט"ו בחשוון | בשלח | י' בשבט | תזריע | ה' באייר | שלח | כ"ה בסיוון | ראה | כ"ט באב |
חיי שרה | כ"ב בחשוון | יתרו | י"ז בשבט | מצרע | מחוברת | קרח | ב' בתמוז | שפטים | ו' באלול |
תולדת | כ"ט בחשוון | משפטים | כ"ד בשבט | אחרי מות | י"ב באייר | חקת | ט' בתמוז | כי תצא | י"ג באלול |
ויצא | ו' בכסלו | תרומה | א' באדר | קדשים | מחוברת | בלק | ט"ז בתמוז | כי תבא | כ' באלול |
וישלח | י"ג בכסלו | תצוה | ח' באדר | אמר | י"ט באייר | פינחס | כ"ג בתמוז | נצבים | כ"ז באלול |
וישב | כ' בכסלו | כי תשא | ט"ו באדר | בהר | כ"ו באייר | מטות | א' באב | וילך | |
מקץ | כ"ז בכסלו | ויקהל | כ"ב באדר | בחקתי | מחוברת | מסעי | מחוברת | האזינו | ג' בתשרי |
ויגש | ד' בטבת | פקדי | כ"ט באדר | וזאת הברכה | שמחת תורה | ||||
ויחי | י"א בטבת |
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה