תגים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האות תגים
{{{תמונה}}}
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

התגים הם מקלות כעין צורת ז' קטנה המופיעים על חלק מהאותיות בכתב סת"ם, וכתבאו הראשונים[1] שהם הלכה למשה מסיני.

לתגים משמעות עמוקה, הן ברמה ההלכתית כפי שמסופר בגמרא[2] שרבי עקיבא היה דורש את כתרי האותיות, והן על פי פנימיות התורה.

מקור ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא[3] מספרת על ר' עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, ומעיר על זה רבא שהקוצים הם "זיונין" שצריך לצייר על שבע האותיות שעטנ"ז ג"ץ. נחלקו הראשונים האם הכוונה לצורת זינין שצריך לצייר על ראש האותיות או שצריך לרבע לפחות 3 פינות מראשי האותיות הנ"ל, ולהלכה נפסק[4] שצריך גם לרבע את הראשים וגם לצייר את התגים.

תיוג האותיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:

  • אותיות א, ו, כ, ל, מ, ס, פ, ר, ת (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
  • אותיות ב, ד, ה, ח, י, ק (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
  • אותיות ג, ז, ט, נ, ע, צ, ש (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

בכל אותיות אלו, אין חילוק בין אותיות פשוטות ואותיות כפופות[5].

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום[6] לכתוב את הסת"ם ללא תגים, ולהוסיפם רק לאחר השלמת הכתיבה ובדיקה הראשונית[7], כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה וכן מטעמי נוחות.

בתיוג האותיות יש להיזהר בדברים רבים, שחלקם פוסלים את הסת"ם. יש לוודא שהתגים לא יגעו זה בזה, שיהיו מחוברים לאות כראוי[8], ושלא יכנסו לחלל אות ך' בשורה שמעליהם. ישנם סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף לתיוג, וישנם סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי קבלה הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל ארבעת האותיות של שם הוי'[9], וכן באותיות מסויימות נוספות[10].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התגים רומזים לדרגת התורה הנעלית שאינה יכולה להתגלות אפילו לגדולי ישראל, ורק נשמות נעלות ביותר כמו רבי עקיבא יכולות לגלות את התעלומות הצפונות בהן. עם זאת, על ידי השבח שמשבחים את הקב"ה, מתעלים לדרגה כזו ממנה אפשר להמשיך את גילוי בחינת הכתרים הללו[11].

מקומם של התגים הוא בבינה[12], דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה.

התגים מורים על כח הצומח, וכמו שכח הצומח עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם)[13].

קבוצות האותיות בעלות התגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בענינם של חלוקת האותיות ל-3 קבוצות בעלות תגים, מופיעים בחסידות שני ביאורים:

א. אותיות האל"ף בי"ת הם המידות, והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים[14]. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת.

ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו[15], ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו[16]. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע)[17]. עניין זה מרומז בשיעור החלות דלחם הפנים[18] שאורכן 10 טפחים ורוחבן 5 (כנגד שתי הקבוצות הראשונות), וגבהן 7 אצבעות (כנגד 7 האותיות דשעטנ"ז ג"ץ).

מכיון ששורש האותיות שעטנ"ז ג"ץ הוא בז' תחתונות דתהו (שבהם היתה השבירה) הן רומזות על גבורות ודינים, דבר המתבטא גם בכך שצירופן הוא שט"ן ע"ז ג"ץ (שלושה ענינים המורים על גבורות ודינים). באותיות אלו גופא עיקר הגבורות והדינים הוא באות ז' כי היא השניה שבהן על פי סדר הא"ב, ונמצא שהיא כנגד מדת הגבורה (המדה השניה)[19].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. המנהיג ועוד.
  2. מנחות כ"ט ב'.
  3. במנחות כ"ט ב'.
  4. שו"ע או"ח ל"ו.
  5. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן לו.
  6. בעיקר בכתיבה הספרדית.
  7. בדיקת חסר/ יתר/ מוחלף במחשב. מדובר בעיקר בתפילין ומזוזות, שם במקרה שנמצא פסול לא ניתן לתקן.
  8. תג שאינו מחובר לאות נחשב כאות זי"ן שזרוקה בין השיטין הפוסלת את הסת"ם, תג שנוגע בחבירו יכול להדמות לאות ש' או ע' או ח' קטנה וכן הלאה.
  9. ראו [din.org.il/2012/08/05/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9C/ תשובה הלכתית באתר דין, אודות תגים אלו שלא מופיעים ב'שמונה שערים' וחילוקי המנהגים בעקבות כך].
  10. הרמב"ם מונה את האותיות בעלות התגים: בפרשה ראשונה של תפילין אות מ"ם סתומה של מימים יש עליה שלושה זיינין. בפרשה שניה יש חמש אותיות ה"א שצריכין ארבעה זיינין, והן ה"א של ונתנה, ה"א ראשונה ואחרונה של הקשה, ה"א של ויהרג, וה"א של ידכה. בפרשה שלישית יש חמש אותיות שצריכין זיינין, והן: קו"ף של ובקומך יש עליה שלושה זיינין, קו"ף של וקשרתם שלושה זיינין, טי"ת וטי"ת ופ"א של טטפת על כל אחת ארבעה זיינין. בפרשה רביעית יש חמש אותיות עם זיינין: פ"א של ואספת שלושה זיינין, חי"ו של ואספת יש עליה זיין אחד, וטי"ת טי"ת פ"א של טוטפות על כל אחת ארבעה זיינין. כל האותיות המתויגות ששה עשר (הלכות תפילין פ"ב ט'). במזוזה - פרשה ראשונה יש בה שבע אותיות על כל אחת מהן שלושה זיינין, והן: שי"ן עי"ן של שמע, נוין דנפשך, ותרי זייני"ן של מזוזות ותרי טיתי"ן של טטפות, פרשה שניה יש בה שש אותיות ועל כל אחת שלושה זיינין, ואלו הן: גימ"ל של דגן, ותרי זייני"ן של מזוזות, ותרי טיתי"ן של טטפות, וצד"י של הארץ (הלכות מזוזה פ"ה).
  11. באתי לגני תשכ"ז, מאמר ב'.
  12. אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.
  13. אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.
  14. אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.
  15. אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.
  16. בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.
  17. תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.
  18. מנחות צ"ו א', והובא להלכה ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ה ה"ט.
  19. תולדות לוי יצחק רצ"ה מע"ח.