ציפור המדברת
ציפור המדברת, הוא כינוי בתורת החסידות לתוכי מדבר, ומשתמשים בה, כמשל להמחשת העונג שגורם דבר שאינו שגרתי - דבר חידוש.
משל ציפור המדברת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות, 'ציפור המדברת' מוזכרת במשל שנועד להמחיש את העונג שמביא דבר חידוש - שאינו שגרתי. משל למלך שאדם רוצה לבקש ממנו דבר מה, וכדי שיענה לבקשתו הוא מציג בפניו 'ציפור המדברת' (תוכי), המלך נהנה מהציפור ובשל כך נענה לבקשת האדם שהציג אותה.
המשל מדגיש את העובדה, שלמרות שהציפור מדברת דברי שטות, המלך נהנה מדיבורה יותר מדברי חכמה שאומר בן אדם.
בתורת הרב המגיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור הראשון למשל, הוא בספר אור תורה לרב המגיד ממזריטש, בו מתואר מדוע התענוג של הקב"ה הוא מעבודת האדם דווקא, ולא מעבודת המלאכים, "כמשל הציפור המדברת".
"אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי[1] הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת[2], הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד[3]. כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל[4]. כך כשהחומר העכור[5] כשמעלה במחשבתו את כל העולמות[6], נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים[7] אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בהקב"ה. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול[8]."
אדמו"ר הזקן כותב על דברי הרב המגיד: "וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל זהב וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש"[9].
המלך מתפנה מטרדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שר, ויותר כך מלך, אינו מתרגש גם מדברים גדולים במיוחד, דווקא דבר חידוש כמו ציפור המדברת הוא שיכול לעורר בו צחוק ותענוג[10]. כדברי אדמו"ר הזקן "המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'[11] אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'"[12].
מילוי בקשת האדם הפשוט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת אדמו"רי חב"ד מופיע המשל מספר פעמים, בהקשר לכך שהאדם הפשוט[13], מציג את הציפור בפני מלך, כדי שהמלך ימלא את בקשתו:
אדמו"ר הזקן[14]: "דבר חדש הוא ממשיך לב המלך כמו על ידי צפור המדברת הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אך מצד החידוש שהצפור תדבר על ידי ימשיך ויעורר לב מלכים אין חקר שיפנה לבקשת ההדיוט."
וכן בתורת אדמו"ר המהר"ש[15]: "וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו גם כן."
דירה בתחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – דירה בתחתונים |
דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות אתכפיא ואתהפכא – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים[16]. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה[17].
זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו.
תוכים מדברים[עריכה | עריכת קוד מקור]
התוכי הוא מין עוף טמא. בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי קולות, אך יש שבהם היכולת הזו מפותחת במיוחד ויש שפחות מצטיינים בכך. ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אפרור האפריקני נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד לדבר שבע מאות מילים ויותר.
אינה ממין המדבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מוסבר, שלמרות שציפור המדברת, יכולה להשמיע קולות דיבור אנושיים, היא אינה נכללת ב'מין המדבר', ואינה אפילו ממוצע בין 'מין החי' ו'מין המדבר', זאת כיון ש"דיבורה" אינו מגיע מהנפש, אלא פעולה טכנית של השמעת קול[18]. לעומת זאת אדם אילם, למרות שאינו יכול לדבר הוא ממין המדבר[19][20].
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב המגיד ממעזריטש, אור תורה, על אגדות חז"ל, שפח
ראו עוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מגיד דבריו ליעקב קנב.
- לקוטי תורה, פרשת שלח, מח, ד.
- ליקוטי תורה סוף פרשת במדבר.
- תורה אור כה ע"ד.
- אור התורה חלק ב, עמ' 566
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'יצחק' סעיף טו.
הערות שוליים
- ↑ נוסח אחר: עולם
- ↑ נוסח אחר: כן
- ↑ נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם
- ↑ נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים
- ↑ נוסח אחר: האדם החומרי
- ↑ נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים
- ↑ נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה
- ↑ נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד
- ↑ ליקוטי תורה, פרשה במדבר, יט ד
- ↑ ספר המאמרים תשי"א - תשי"ג עמוד 208
- ↑ תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד הקב"ה) לא נחשבים למאומה
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תר"מ
- ↑ המכונה כאן הדיוט, בדומה ל'כהן הדיוט'
- ↑ תורה אור, וישלח, כה, ד
- ↑ תורת שמואל, תרל"ב ח"א, מאמרים, ונתתי שלום בארץ, קסט
- ↑ "וכמו על דרך משל למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמו שכתוב אדם ובהמה תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד
- ↑ והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמו שכתוב צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא על ידי בחינת הבירורי' שלמטה בבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא על ידי העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר מה שאין כן מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. תורה אור, ויצא, כא, ג
- ↑ "וכידוע שיש צפור המדברת על ידי שמלמדים אותה תנועת המוצאות, ואינה במדרגת המדבר, ואינה נמנה בהממוצעים שבין חי למדבר" המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ ויקו"פ, העת"ר, תתקה
- ↑ ד"ה לולב וערבה, רנ"ט.
- ↑ ספר המאמרים תשי"ד - תשט"ז, עמוד 190