משתמש:לענ"ד לוי מאן/סעודת לויתן

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הפרטים של סעודת הלויתן עם חלק מהביאורים במפרשים (מיוסד ברובו על הספר הנה ימים באים ח"ב)

הייעוד	במדרשי חז"ל	ביאורו בפשט	ביאורו ע"פ דרוש וסוד	בחסידות	ע"י איזה עבודה זוכים לה (משכרה נדע מהותה)
עניינה	"אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא"	סעודת הנישואין בין בנ"י לה'	"מאכלי" הסעודה יש להם כמה מעלות וע"י "אכילתם" יקבלו בנ"י יותר שלימות	תענוג שבתקופה הא' שבא במורגש	מי שלא אכל מאכלים אסורים בעוה"ז
==זמן הסעודה==	על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה בעולם הבא, הוא העולם שאחרי תחיית המתים. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה", וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך בימות המשיח, עוד לפני זמן תחיית המתים. האבן עזרא סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים. לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא, הרשב"א ורבינו בחיי, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם בתורת החסידות. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה. לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה.		גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל), ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל).
גשמי או רוחני	"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה . . אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" ובזהר שעיקר הסעודה רוחני	רוב המכריע של המפרשים ביארו מאמרי רז"ל אלו כפשוטן בסעודה גופנית וכן ביארו את הזהר.	לרמב"ם (ומהר"ל) הוא סעודה רוחני, ולרמב"ן ורוב ראשונים - גשמי, רק שהגוף יהיה מזוכך ולא יצטרך לאכו"ש והרמב"ן מוכיח כן דאל"כ מאי קמ"ל "אין בו אכו"ש", אבל אף שיתקיים גם בגשמיות העיקר הענינים רוחניים שימשך על ידם	האכילה מסעודה זו כדי לברר גופו בבירור נעלה יותר מהבירורים שבזמן הזהשעל ידי בירור נתעלה לדרגת עתיק שלמעלה מעלה מכל השגה של נברא	ע"י עשיית מעין בירור נעלה זו בעוה"ז.
לויתן	"לויתן זה יצרת לשחק בו""ביום ההוא יפקוד ה'...על לויתן...אשר בים".	ד'רכ"ח	דעתו מובאת במסכת עבודה זרה (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה"}}
שור הבור	איוב (פ"מ פסוק טו ואילך) וממשיך הפסוק "העושו יגש חרבו" כלומר מי שעשה ויצר אותו הקב"ה הוא שיגיש את חרבו וישחט אותו.	ד'רל"א	דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש רש"י כתב: "לחשבון הברייתא מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני בברייתא הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן"
קניגיא	ויק"ר (יג,ג): א"ר יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא"	ה'רכ"ח	דעה זו מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (דניאל יב, ד) "עד עידן עידנים ופלג עידן" לפי פירושו של רש"י יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רכ"ח	"כל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעוה"ז זוכה לראותה לעוה"ב"
שחיטת השור	כיצד הם נשחטים...לויתן נותץ לבהמות בסנפיריו...זו שחיטה כשירה היא ...אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא חדוש תורה מאתי תצא	על שחיטה כזו לא נאמר לכתחלה לאיסור או להיתר,	מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (תהלים פ) "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש" ובפירש רש"י: "לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים"
אכילתם	"יכרו עליו חברים" והמדרש מתאר את סדר חלוקת הבשר לצדיקים: "'יכרו עליו חברים' חבורות חבורות יש בעלי מקרא יש בעלי משנה יש בעלי גמרא יש בעלי אגדה יש בעלי מצוות יש בעלי מעשים טובים כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה"	ד'רצ"א (ד'רל"ה)	דעה זו נזכרת במסכת סנהדרין (צז, ב): "כתוב בה לאחר ד' אלפים ומאתים תשעים שלשים ואחד"
מפירות גן עדן (ויין שבתוך הסעודה)	"אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני" ובזוהר שמרמז על תורה שיתגלה אז.	ד'ר"נ	דבריו מובאים בגמרא סנהדרין (צז, ב): "אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד"
יין המשומר	שנות כהונתו: ד'תרפ"ח - ד'תש"ב	ה'קס"ג	בספרו האמונות והדעות (מאמר שמיני) ובספרו הגלוי (שער החמישי) וראה רש"י בדניאל (ז, כה) "כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים" הוי אומר 1335 שנים לאחר חורבן הבית (שהיה בשנת ג'תתכ"ח) יוצא ה'קס"ג
דוד יברך	ד'ת"ת - ד'תתס"ה	ה'קי"ח	בספר דניאל על הפסוק (יב, יא) "ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מתאים ותשעים", מפרש: "ומעת הוסר התמיד כדי לתת שקוץ משומם תחתיו ימים אלף מתאים ותשעים שנה הן מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי משיחנו"
(סוכה מ)עורו של לויתן	ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד	ד'תתקע"ו	באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה"	בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, הרמב"ן שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, הראב"ד שהופיעה רוח הקודש בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא"