מאיר יהודה גץ
הרב מאיר יהודה גץ (ט"ו באב תרפ"ד - כ"ג באלול תשנ"ה) היה רב הכותל והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו באב תרפ"ד בתוניס. במהלך מלחמת העולם השנייה למד בישיבת כסא רחמים והוסמך לרבנות. בגיל שמונה עשרה כיהן כרב אזורי בצפון מערב תוניסיה.
בשנת ה'תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב במושב כרם בן זמרה, בו כיהן כרב. בשנת ה'תשכ"ח עבר לגור בירושלים, ומונה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. בשנת ה'תשנ"ב הורחב תפקידו לרב המקומות הקדושים בארץ ישראל.
בשנת ה'תשל"ג הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל, ועמד בראשה.
בכ"ג באלול ה'תשנ"ה נפטר הרב גץ, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ב תמוז ה'תשל"ו אישר הרב גץ להעביר בשידור חי את ההתוועדות של הרבי אל רחבת הכותל. השידור עורר זעם רב בחוגי המתנגדים. בעקבות כך שלח הרבי מכתב מיוחד אל הרב גץ, בו עודד אותו ובירך אותו שיצליח בתפקידו בלי מניעות ועיכובים. בהמשך הפך הרב גץ את השידור לרשמי יותר, והוא הועבר בתוך האולם הפנימי של הכותל.
הרב גץ הקפיד להתייעץ עם הרבי בשאלות רבות שעלו בקשר לכותל המערבי.
בהזדמנות מסוימת העלה הרב גץ הצעה שהובאה בפניו, לצפות את אבני הכותל בחומר המונע חדירת מים. הרבי שלל את העניין לחלוטין, וההצעה ירדה מן הפרק.
בשתי הזדמנויות שונות, בשנת תשל"ו ובשנת תשמ"א, שאל הרב גץ את הרבי אודות חפירות ארכיאולוגיות בהר הבית, אך הרבי השיב לו כי אסור בשום פנים לחפור בהר.
בשנת תש"מ העביר הרבי שלושה דולרים לרב גץ באמצעות שליח[דרוש מקור].
לאחר חניכת מנהרות הכותל, שלח הרב גץ את מפתחותיהם לרבי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב הכותל המערבי בית משיח גיליון 56.
- הרבי מזהיר נגד הנסיונות לחפור מתחת להר הבית, בית משיח גיליון 306.
- הרבי בכותל המערבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1869 עמוד 22
- רב הכותל– מאת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשס"ג.(בספר מופיע, בין השאר, חומר על קשריו של הרב גץ עם הרבי).
| הקודם: הרב יוסף משה שכטר |
רב הכותל | הבא: הרב שמואל בן ציון רבינוביץ' |