יוסף רוזין

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי

הרב חיים יוסף בנציון רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי (תר"כ-תרצ"ו - 1860-1936) מחבר הספר "צפנת פענח".

הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו אדמו"ר הצמח צדק שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.

ביוגרפיה

הרב יוסף רוז'ין נולד בשנת תרי"ח ברוגצ'וב (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב. בילדותו היה עם אביו אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש והוא בירכו שיהיה למדן תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' יהודה לייב שניאורסון, מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל סדר נזיקין בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דב סולוביצ'יק מבריסק, שם למד בחברותא עם בנו ר' חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' שלמה שניאור זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקפוסט. לפני חתונתו נסע אל רבי שניאור זלמן מלובלין ושם התקשר לחסידות חב"ד-ליובאוויטש.

בגיל שמונה עשרה התחתן עם רעייתו מבית גורפינקל מוורשה ובמשך שמונה שנים עסק רק בתורה על כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת תרמ"ט התמנה על ידי אדמו"ר הרש"ב ובן דודו רבי שלמה זלמן שניאורסון לרב בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי חב"ד - קפוסט. במלחמת העולם הראשונה נתקע בפטרבורג ובמשך עשר שנים שימש כרב החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו בתורה. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו. ספריו "צפנת פענח" על התורה, הש"ס והרמב"ם עמוקים עד מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. לפענוח ספריו הוקם, על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב שלמה יוסף זוין:

הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה . . יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל . . אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.

— מתוך ספרו "אישים ושיטות"

ביום י"א באדר בשנת תרצ"ו נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק.

הקשר עם אדמו"רי חב"ד

בהזדמנות מסויימת הפליא הרב רוזין את עוצם גדלותו של הגאון מווילנא, ואח"כ סיים: "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. בספרו צפנת פענח מכנה את אדמו"ר הזקן בשם "הגאון האמיתי. כשהראו לו את ה"קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן בהל' תלמוד תורה אמר: הוא הרי היה גאון אמיתי". עוד אמר: "מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן". בקשר לחיבור של אדמו"ר הזקן, "קונטרס אחרון" על השולחן ערוך אמר פעם: "יש צורך בגידים כאלה במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון".

הרב רוזין התבטא על אדמו"ר האמצעי שהוא "גאון הגאונים". היה זה בתקופה שטרם הודפסו כבתיו של אדמו"ר האמצעי בנלגה. בכל זאת אמר שרואים זאת מספרי החסידות שלו ובמיוחד מה"אמרי בינה".

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם ליבאוויטש והיה בקשר עם אדמו"ר המהר"ש. הוא נפגש גם עם אדמו"ר הרש"ב והם שוחחו בנושא של "אויר של ארץ ישראל" ועל הענין של "קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא" כשהוא מתנצל על שאינו מדבר בחסידות וקבלה, כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ מתאר שבפגישה היה "אויר של גן עדן". על פי דברי הרגצו'בר בשיחה זו, ביאר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה. אדמו"ר הרש"ב מכנהו באחד ממכתביו "ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו". במכתב הרוגאצ'ובר אל הרבי הרש"ב הוא כותב: "וכאשר כ"ק שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור, וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושותו לעיין בזה". הרב יעקב לנדא, מביא ביתו של אדמו"ר הרש"ב סיפר שכאשר התקבל המכתב של הרגצ'ובר "נתמלא הבית כולו אורה". כאשר ביקש אדמו"ר הרש"ב לסייע כלכלית לרב רוזין כשהיה בפטרבורג, השיב לו שגם עתה מונחת צנצנת המן בקודש הקודשים.

אישה שגרה בשכנות לרב רוזין בדווינסק ולא היה לה ילדים במשך עשר שנים לאחר חתונתם, נכנסה אצלו לשאול האם להתגרש. הוא שלח אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה ושם יזכו לילדים ולאריכות ימים.

בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד ורוחו הייתה טובה עליו. כשנשאל על כך השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל עניניכם". בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב יהושע נמיוטין מכתב אל הרגצ'ובר בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. השיב על כך הרגצו'ב: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כמהור"ר יהושע נ"י, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש. . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכן הוא מיתת )צדיקים( הוה גדר חורבן חדש בכל רגע.. וכל רגע ורגע הוה חורבן. .

אדמו"ר הריי"צ היה מתכתב עם הרב רוזין וגם סייע לו כלכלית בכותבו "לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי" וכן בקש ממנו אדמו"ר הריי"צ ברכות "ברכת התורה". במכתב של אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין הוא מתארו: "הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א". בשנת תר"פ, מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") מהרב רוזין שהשיב ופתח: "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים". בהמשך הוא מבאר מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו וכדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזהו ענין המחלה ומסיים: "הנני גוזר בכוח התורה שיבריא".

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, מהו הרבי: "כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו". באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שהרבי הרש"ב הצליח לגדל תלמידים בעלי מסירות נפש.

בשנת תרפ"ד כשגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ברוסטוב, רצה אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לעבור ללנינגראד ושלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרוגאצ'ובר שהיה רב המקום. הם הלכו לרגצ'ובר ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כאשר הגיעה השמועה אל הרבי, שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לגאון שהרבי צוה עליו לבקש מחילה, וענה הרוגאצ'ובי: "זהו חסיד אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה. אחד מהם נהרג ע"י הקומוניסטים והשני יצא מדעתו.

כאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד בחודש סיון תרפ"ד, הלך עם הרב שמואל נמיוטין לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והרב רוזין יצא לקבל את פניו ושוחחו יחד כשעתים. פעם שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב נמיוטין לרב רוזין שיקרא לו. כשהוא הגיע וסיפר לרגצ'ובר שאדמו"ר הריי"צ רוצה להיפגש איתו אמר "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו היא אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

קשריו עם הרבי

כבר בצעירותו של הרבי התכתב עמו הרגצ'ובר כתלמיד חכם וכבקי עצום בכל התורה, מכתביו של הרגצ'ובר לרבי, וכן מכתביו של הרבי אליו, מלאים וגדושים, כשרובם נכתבו כפי הסגנון הרגיל של הגאון בקיצור נמרץ ובמראי מקומות, חלקם הובאו בסדרת אגרות קודש של הרבי. בשיחותיו מזכיר הרבי פעמים רבות את חידושיו העצומים של הגאון, הרבי רוחש כבוד רב לחידושיו. הרבי מציין את דרך הלימוד של הרגצ'ובי כדרך חדשה השייכת לזמן זה הקרוב להתגלות המשיח ולביאת הגאולה.

הרגצ'ובר בלנינגרד למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה חסידם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

הרבי קיבל סמיכה מהגאון הרגצ'ובי.

ספריו

• הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
• צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
• חיבור על מורה נבוכים.
• צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
• צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
• שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
• מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
• צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:

מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

1. חלק ראשון - יצא לאור בשנת ת"ש
2. חלק שני - יצא לאור בשנת תש"א

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

• שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור ע"י מכון הרוגצ'ובר החדש במודיעין עילית בשנת תשס"ט.

לקריאה נוספת

• יאיר בורכוב, הרוגוצ'ובי (ספר) קורות חייו ופועלו של שר התורה רבי יוסף רוזין זצ"ל, הוצאת המחבר, רחובות תשס"ד.
• הרב יהושע מונדשיין, פענח רזא, דמותו החסידית של הרוגצובי, בתוך מגדל עז, ירושלים תש"מ.
• הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, אוצר סיפורי חב"ד, כפר חב"ד תשנ"ד, חלק י' עמ' 136.
• הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)