מנחם זאב גרינגלס
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס היה משפיע במונטריאול.
ביוגרפיה
הרב גרינגלס נולד למשפחת חסידי אלכסנדר בפולין. בצעירותו נסע ללמוד בירושלים, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' משה אליהו גרליצקי והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז' אצל הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.
בשנת תרצ"ה שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את סידור הבעל שם טוב, בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובד לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם למקווה. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב זלמן שניאורסון ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".
בשנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב שמואל דוד רייצ'יק, שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ[1]. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול לליטא, שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.
לאחר תקופה עבר לתומכי תמימים אטווצק ושם הכיר את רבו המובהק, ר' זלמן שניאורסון, ממנו גם למד הרבה קבלה. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.
הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את הליצנות והסביר כיצד ניתן לנצל את השמחה לקדושה. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ למונטריאול שם הקים את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול ובית כנסת חב"ד מונטריאול.
במשך שנים שימש כמשפיע במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו...".
הרבי סמך עליו מאד, וביחד עם ר' יהודה לייב גרונר הטיל עליו לערוך את ספר המנהגים - חב"ד.
ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, השמועה אומרת שבעקבות כך זכה שהרבי יכנה אותו "מיין מקובל", אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.
לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.
בשנת תשס"ו נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.
משפחתו
- בניו: התמימים יחיאל ויוסף יצחק.
- חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.
מתלמידיו
- הרב לוי ביסטריצקי - מתלמידיו הבחירים.
- הרב אברהם שמואל בוקיעט - ידוע כתלמידו המובהק, מצטט אותו בכל הזדמנות.
קישורים חיצוניים
- המקובל מתוועד: הרבי חי - וידאו - חב"ד אינפו.
- בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה - חב"ד אינפו
- שניאור זלמן ברגר, המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי, מתוך שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו משהו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!