נר מצוה ותורה אור

שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר

שער האמונה

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף.

שער היחוד

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

שער היחוד - ערך מורחב

מתוך הקדמת הספר

״מהות הקונטרס הלז מדבר בעניני' היחוד אלקות בכל פרט ופרט בסדר ההשתלשלות דע"ס דאבי"ע והוא קיצור מכל אשר יוכל איש לקרב אל השכל בהשגה מלובשת ונתפסת במוח ולב בכל פרטי סדר ההשתלשלות מצמצום הראשון עד סוף עולם העשיה והוא הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות ... ומובטחני מאד שיקובל לרצון לפני ה' כונתי הרצויה לטובת כל איש דורש אלקים באמת ובתמים ...״

תוכן הספר

1. מהעיון אל התבונה

ההתבוננות מתחילה בבחינת "עיון" – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה "תבונה" משמש כממצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים. בכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כלליים ליישום שבהתבוננות הפרטית במהלך התפילה.

״ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו'״ .

2. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)

התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה). מטרת העל של ההתבוננות היא השגת "העומק הכללי" – שהיא הכרה באורו של המאציל המהווה את כל המציאות בכל בחינה שהיא ולמעלה מכך. אולם, התבוננות כללית במושגים מופשטים (כמו הבורא - "כוח הממלא כל עלמין" או המאציל כ״סובב״ וכו׳) עלולה להשאיר את התפיסה מרוחקת, תיאורטית ואף להוביל ל"דמיונות שווא" של הבנה.

״כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ"ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות... דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא"כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ"ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')״ .

כדי להשיג את הכלל האלוקי "בפרופורציות" נכונות ובתפיסה אמיתית, חייב המתבונן להקדים את ההתבוננות הפרטית:

• ניתוח מדורג: המתבונן מנתח כל שלב בסדר ההשתלשלות (נבראים גשמיים, גלגלים, מלאכי עולמות בי"ע וספירות האצילות).

• השרשת הכלל בנפש: רק דרך העמקה בפרטים אלו, וחיבורם חזרה אל ה"נושא הכללי" (הבורא), האמת האלוקית נטבעת בנפש כהכרה אינטימית ולא כהפשטה רחוקה.

• העפלה אל העצמות: תהליך זה מאפשר לאדם לעלות שלב אחר שלב עד להבנת הקשר הישיר בין המעשה הגשמי הסופי לבין המחשבה והעצמות שלמעלה מכלל ופרט, שם "התחילה נעוצה בסוף" ללא שינוי

3. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)

יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה). התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד כל פרט בבריאה מאוחד באופן מוחלט עם מקורו האלוקי. בניגוד להתבוננות הכללית שבה המכוון הוא התאמתות הכלל האלוקי(התבוננות באריכות הסוקרת את כל שלבי ההשתלשלות לפרטיהם), יחוד זה שבדרך קצור מתמקד בספירה ספציפית (כגון חסד או גבורה) ועוקב אחר השתלשלותה הישירה מן הפרט המקביל לה בעצמות (חסד שבעצמות בחסד דא״ק ואריך וכו׳ עד חסד שבמלכות דעשיה), המלובש בה ומהווה אותה תמיד, ועד למעשה התחתון.

התכלית בהתבוננות זו היא שתבוא בקיצור נמרץ, עד שמיד בהסתכלו בנברא גשמי למטה יראה בו את המידה האלוקית המקבילה לה בעצמות, מבלי להזדקק למעבר מחשבתי מודע דרך מדרגות הביניים אפ׳ של אותה ספירה עצמה.

התבוננות זאת מבוססת על שני מושגים מקבילים:

1. השתלשלות הכתרים (זהות הרצון): המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית היא זהות הרצונות: כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא אותו הרצון המניע את ידו, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
2. עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה): הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת בתוכה ממש. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לאצילות ועד עשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כדרך מעבר.

התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת לראות בכל נברא את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע.

4. הכנות ואימות ההתבוננות

הכנות ואימות ההתבוננות

• הכרה במדרגות שלפני הצמצום: על המתבונן להכיר את שלוש המדרגות הכלליות באור שלפני הצמצום – "יחיד", "אחד" ו"קדמון". הכרה זו הנקראת בלשון חז״ל המאריך באחד - נועדה לבסס את הידיעה שהעצמות היא אחדות פשוטה בתכלית, השוללת כל עניין של הרכבה, חלקים או התחלקות לספירות ,.
• הצמצום כמפתח ליחוד ושלילת ההגשמה: הבנת הצמצום חיונית כדי להבהיר שהתלבשות הבורא בעולם והנהגתו אותו אינן פועלות בו שינוי. ידיעה זו שוללת כל הגשמה, שכן השתלשלות העולמות היא בבחינת "אור" בלבד, המשתנים רק כלפי התופס (הנברא) בעוד העצמות נותרת בלי שינוי.
• אבן הבוחן להתבוננות אמיתית: סימן לאימות ההתבוננות הוא הופעה בו-זמנית ופרופורציונלית של שמחה וגיל מהבנת סדר ההשתלשלות (בחינת בינה/שמיעה) יחד עם ביטול עצמי וענווה מול פלא המאציל שאינו ניתן להשגה (בחינת חכמה/ראייה).
• תוצאות מעשיות: התבוננות אמיתית מובילה לשינוי קבוע במידות הנפש ולביטול דאגות גשמיות, כגון דאגות פרנסה, מתוך ביטחון מוחלט במקור החיות האלוקי המהווה את העולם בכל רגע

5. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה

פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה. הספר מפרט את סדר ההשתלשלות כולו, תוך עצירה בסיום כל עולם כדי לבאר כיצד ליישם בו את ה"התבוננות המקוצרת". השלבים מפורטים מהעליון לתחתון: מאור האינסוף שלפני הצמצום, דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם לרצון הקדום, עולם א"ק, ועולם האצילות בכללו: מהכתר (עתיק ואריך), דרך או"א (חכמה ובינה), ועד לזו"ן (מידות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות בי"ע, עד לעולם העשייה שבו האור מתלבש ב "מלכות דמלכות דעשייה" המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות וחיות הנבראים.

כל שלב מומחש במשלים (כגון הבניין או המעיין והנהר ) ומשלים מבניים (כגון "עשר חפירות"), המדגימים כיצד האור נשאר פשוט גם בתוך הכלים המגבילים. בסיום התהליך מתגלה כיצד הרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות: איחוד כל פרטי המציאות במקורם האינסופי, בבחינת "נעוץ סופן בתחילתן"

תוכן ספר שער היחוד:

חלק א׳ - ההתבוננות (מה היא התבוננות וההקדמות הדרושות לה)

התבוננות - מה ואיך

א. ענין ההתבוננות , ג׳ מדרגות  עומק רוחב ואורך  שבג׳ מוחין חב״ד .

ב. מח התבונה

ג. כח התבונה בעבודת ההתבוננות.

ד. ביאור ענין ההתבוננות בדרך פרט.

הקדמות להתבוננות

ה. הכרח המצאות הבטול והשמחה בהשגה שבהתבוננות .

ו. ענין המרירות שקודם התפילה לצורך קבלת העונג בהשגה.

התבוננות דקצור (מלמעלה למטה)

ז. קצור סדר ההשתלשלות והשתלשלות הכתרים

ח. ענין היחוד פרטי בדרך קיצור - דהיינו בחכמה מדות ומחדו״מ על דרך שהוא בכתרים

ט. ביאור ענין לא שניתי ע״י הצמצום

חלק ב׳ - אוא״ס (הצמצום הקו ועולמות הא״ס)

אוא״ס שלפני הצמצום

י. אוא״ס שלפני הצמצום - ג׳ מדרגות יחיד אחד קדמון  והמשלים שבזה

יא. (המשך -) ביאור הנמשל וביאור ברוך שאמר

צמצום ורשימו

יב. צמצום , רשימו והמשלים שבזה

יג. (המשך - ) ביאור הנמשל וההפרש בין הצמצום לרשימו

קו המידה

יד. המשכת הקו מן הרשימו וענין קו קצר היולי לשטח

טו. הקו נושא הופכים למדוד ולשנות המידה מצד כח הא״ס

עיגולים ויושר

טז.  הרצון הקדום - עיגול הראשון מקיף כללי

יז. עיגולים ויושר

אדם קדמון

יח. א״ק אדם דבריאה (יש מאין)  רצון לרצון

יט. יציאת אורות דאצ׳ מעסה״ג דא״ק - גילוי ההעלם

חלק ג׳ - תוהו ותיקון  ( נקודות ופרצופים , כתר הממוצע , יחוד או״א, אורות וכלים)

תהו ותיקון

כ.  נקודה ספירה פרצוף , תוהו ותיקון.

כא. חיצוניות הכתר שורש לג׳ קוין , וקו האמצעי מפנמיות הכתר

כב. התכללות הספירות - ביטול דבר בהיפוכו והיתכללות חומר וצורה.

עתיק ואריך

כג. ע״י ואריך - תענוג ורצון ושבכלל הם דבר אחד.

כד. ג״ר דעתיק , גלגלתא דאריך, וטעם כמוס לרצון.

אבא ואמא

כה. ירידת האור באו״א , קבלתם מהמזלות , מזרועות דאריך או מנה״י

כו.  יחוד פנמי וחיצוני דאו״א

הכלים - כלי מל״ך וכלים דרת״ס

כז. הקדמה בענין אורות וכלים, ג׳ שליטין מל״ך הם רמ״ח כלים ושמהתעבות האור נעשה הכלי

כח. שמות עב מה סג בן - לפני האצילות הם שורשי האורות ושאחר האצילות בכלים.

כט. שורש הכלים ברשימו שלמעלה משרש האור.

ל. ג׳ מיני כלים דרת״ס - פנימי אמצעי וחיצון -  פנימי ואמצעי הם התעבות מן האור וחיצוני מהרשימו.

לא. עיקר התיקון  בחיצוניות הכלים שבאים בריבוי התחלקות דווקא.

חלק ד׳ - עולם האצ׳  (ז״א קטנות וגדלות , יחוד זו״ן, אותיות ולבושי מחו״ד)

ישראל ויעקב - זעיר אנפין

לב. ז״א לב סוף עולם הא״ס - מקבל מל״ב חדרים שבמח ויש בו גילוי הרצון רעותא דליבא

לג. סדר ההתבוננות בעולמות הא״ס מעצמותו עד נה״י הבל הלב דז״א.

לד.  ישראל זוטא וגידול ז״א -  עיבור יניקה גדלות דאמא ודאבא.

לה. יעקב עמוד האמצעי - חיצוניות ופנימיות מדות דז״א .

לו. יוסף יסוד ז״א סיומא דגופא - יחוד משפיע ומקבל ,צדיק כתמר ,וראית העין שבלב  .

לז. יחוד ישראל ויעקב בלאה ורחל - פנמיות וחיצוניות המדות מתייחדים במחשבה ודבור

האותיות - חומר פשוט ,כלים , לבושים

לח. אותיות דמחדו״ם בשורשם - בעצם הנפש ובהשתלשלות - כלים

לט. אותיות דמחדו״ם למטה - לבושים , וזהו מצד ששורש האותיות במקיף

לאה - לבוש המחשבה

מ. ההפרש בין תבונה ללאה , ואיך שיש מחשבה גלויה ומחשבה סתומה עד רום המעלות  

מא. ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה.

מב. דבור קודם לאותיות מח׳ דמח׳ , ה״ג מנצפך דאמא וכח המצרף דאבא.

מג. השתלשלות ג׳ מדרגות מחדו״מ שבמחשבה ממחשבה שבעצמות.

מד. מאמר סתום ופתוח ,מקיפים דאמא וכח המצרף.

חלק ה׳ - המלכות ועולמות הפרוד (מקיפים דאמא , מל׳ דאצ׳ ומסך , עולמות בי״ע והקליפות)

חשמל דאצ׳

מה. חיצוניות בינה ע״י המסך נעשה לבושי נוגה משלים וחידות לצורך ברור שיברי הכלים.

מו. ובאצילות זהו חשמל זיהרא עילאה שהנשמות נהנים ע״י מזיו השכינה

רחל לבוש הדבור - מלכות דאצ׳

מז. מלכויות דז״א ומל׳ דאצ׳ (רחל) דמות ה׳ צורה דצורה.

מח. כתר מל׳ - הרצון למלוכה ובנין המל׳

מט. חכמה שבדיבור ומחשבה דבור ומעשה שבדבור.

נ. אבא יסד ברתא כח המצרף דהגם דאמא אוזיפת - מחשבה שבדבור, אבא יאמר לחומץ וידלוק.

מסך ועולמות בי״ע

נא. מסך בין אצ׳ לבי״ע (מילוים של הסתר) , והמל׳ בוקעת ונעשה אור של תולדה .

נב. מל׳ דאצ׳ נעשית כתר ורצון לבי״ע ולכל עולם בפרט.

נג. בי״ע כולו קדושה שבטלים תמיד,  קליפת נוגה עבדא בהפקרא ועפ״כ בטלים , ג״ק בטלים לפרקים.

נד. אבי״ע דנוגה , אצ׳ בליטה , בריאה - לגרמיה , יצירה- מקטרג ,עשיה - נפרע, ג״ק רע גמור שלהכעיס.  

הרקע לכתיבת שער היחוד

• זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי: הספר נכתב בשנת תקע"ד (1814), מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן.

• ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש : לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:

   1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת "שכל קר" וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).

   2. קבוצה שחיפשה התפעלות רגשית ישירה ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.

• תוכניתו של אדמו"ר הזקן: אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של סדר ההשתלשלות, כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.

• שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי: בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:

   1. האיגרת הראשונה: תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.

   2. האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"): הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים (התבוננות בפרטיות).

   3. האיגרת השלישית ("שער היחוד"): נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.

• ייחודיות הספר: החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד. המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.

הוצאות הספר

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשנ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר

בהיום יום מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות".

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

קישורים חיצוניים

• הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ בפורמט צילום באתר היברובוקס
• הספר במהדורה חדשה בפורמט צילום באתר היברובוקס
• הספר בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש