יא סאם סאפאזשניק (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - 'אני עצמי סנדלר') הוא ביטוי בחסידות חב"ד, שמקורו במשל על טענה מגוחכת של סנדלר גוי שטוען שיצר את התפילין שגנב.

הסיפור מכיל מסר של ביטול (ענווה), ומלמד שעל האדם להכיר במגבלותיו.

המשל והנמשל

המשל כפי שסופר על ידי הרבי בשם הרבי הריי"צ[1]: ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "יאַ סאַם סאַפּאָזשניק", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!...

מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!

הנמשל בלשון הרבי: ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר.

יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו[2] ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי.

בהתוועדות של בשבת קודש פרשת בראשית תשמ"ב[3], סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!.. וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".

בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי שהסיפור זה נכתב על ידי הרבי הריי"צ. בשיחה מתרח"צ [4] הרבי הריי"צ אכן סיפר את הסיפור בשם החסיד המפורסם הרשב"ץ. אך בשיחת י"ב תמוז תשי"ג[5] הסיפור מסופר בשם החסיד ר' בערע וואלף[6].

הוראה ולימוד מהסיפור

בשיחת שבת קודש, פרשת שלח תשי"א, ביאר הרבי את המסר מהסיפור, שעל חסיד לא להיות 'עצמאי':[7] "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ("ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...), ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר ("דורכטאָן") כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי. – על כגון-דא אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר הביטוי "סאַם סאַפּאָזשניק" (הוא עצמו סנדלר)... ודוגמתו בהנמשל – זה שחושב שגם הוא יכול לברר כל דבר בעצמו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי."[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175
  2. באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...
  3. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב, כרך א', עמ' 304, באתר HebrewBooks.
  4. השיחות' תרח"צ, (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.
  5. תו"מ-התוועדויות, תשי"ג, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.
  6. ראו אודותיו בסה"ש תרצ"ז, ע' 231 הערה 8. וש"נ.
  7. שיחת פרשת שלח, תשי"א, באתר Chabad.org.
  8. ברשימה אחרת, שסיפר גם אודות מתנגד שלא היה חושש לומר חידוש שאינו מתאים לדברי הראשונים, באמרו: מהי אשמתי שנולדתי כך וכך שנים לאחרי הרשב"א?!..; ראו גם תו"מ ח"ב, שיחת י"ט כסלו תשי"א, ע' 129 הערה 104.