סאם ספוז'ניק

(יא) סאם סאפאזשניק (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - אני בעצמי סנדלר) הוא ביטוי בחסידות חב"ד, שמשמש לתיאור אדם שחושב: איני צריך לקבל מרות ולהקשיב לסמכות רוחנית, אני מבין, אני יודע.

מקורו הביטוי, במשל על טענה מופרכת של סנדלר גוי שהוא יצר את התפילין שגנב. המסר הוא שעל האדם להיות בביטול (ענווה) ולקבל את הדרכות והוראות התורה והרבי.

המשל והנמשל

המשל

כפי שסופר על ידי הרבי בשם הרבי הריי"צ: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא יהודי לביתו של גוי בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג תפילין, וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו!

– הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!".

ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "יאַ סאַם סאַפּאָזשניק", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!".

הנמשל

הרבי לימד הוראה מהסיפור בנוגע לביטול הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי".

ובדומה לכך: "כאשר יהודי קובע לעצמו סדר בחיים, מבלי שיהיה לו "בעל הבית". וכפי שהיה מתבטא כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון-דא: "אַ נאַוואָטנע בהמה", וכששאלתי אותו מהי "נאַוואָטנע בהמה", השיב, שזוהי בהמה שאין לה בעל הבית, ובמילא, רועה היא היכן שרוצה, ישנה מתי שרוצה, נותנת חלב במקום שרוצה ולא במקום שצריך, ובועטת שלא במקום הנכון . . כאשר אין בעל הבית, אזי ההנהגה היא כמעשה בהמה כו'".

בהקשר לתקנת המשקה אמר הרבי על מי ששותה מעבר לתקנה: "הנה הוא "סאַם סאַפּאָזשניק"... וביכלתו להראות "קונץ", שלוקח ארבע, חמש, שש, שבע ושמונה [כוסות], עד אשר חדל לספור, כי הוא כבר שוכב מתחת לשולחן...".

הביטוי בשיחות הרבי

בשיחה בה ביאר הרבי את הצורך בתורת החסידות שהתגלתה בדורות האחרונים, במשל מהתרופה למחלה מסוג 'גידול' שלא הייתה מוכרת בעבר: "כאשר מישהו יסרב להשתמש ברפואה זו בגלל שתי טענות: (א) ענינה של רפואה הוא חיזוק והרחבת מציאות הגוף, ולא הריסה וביטול. (ב) מכיון שדורות לאחרי דורות לא השתמשו ברפואה זו, אין ברצונו להשמע לרופאים החדשים ורפואותיהם החדשות, באמרו, שהוא "סאַם סאַפּאָזשניק" - כלומר, הוא בעצמו מומחה.

בהסבר אודות פירוש ברש"י שבמקצת מהדפוסים 'תוקן' סדר הפירוש: "ומסתבר בפשטות, שרש"י דייק לכתוב פירושו שלא כסדר הכתוב, והמדפיס שרצה להראות שהוא "תלמיד חכם", "סאַם סאַפּאָזשניק"... "תיקן" והפך את הסדר בפירוש רש"י שיהיה בהתאם לסדר הכתוב.

בשיחה אודות הוראת נשיא הדור להצטרף לשלוחי הרבי ולטנקיסטים, הביא הרבי את הטענה של אלו המשתמטים מכך בטענה: "כיצד יכולים ״פראווען בעל־הבתישקייט״ (= באידיש: לקחת בעלות) על כל הדור כולו, ולומר שהנהגת הדור צריכה להיות באופן כך וכך - הוא ״סאם סאפאזשניק״, וכל העולם כולו נברא בשבילו, יודע הוא כיצד צריך להתנהג כל הדור!

דיוק ועומק בסיפור

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ב דייק הרבי והעמיק בפרטי הסיפור:

"סיפור זה, אינו בדרך צחות בלבד – (כמובן מזה שמספרים סיפור זה לילדי-ישראל הלומדים ב"חדרים", וכמדומה שסיפור זה מובא באחד ממכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר) – אלא טמונה בו הוראה, ובנוסף לכך יש לו מקור בתורה:

איתא בחז"ל שמה שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך נעל" – הרי זה מרמז על מצוות חליצה ומצוות תפילין. וכאן רואים את הקשר שבין תפילין לנעליים הנעשים על-ידי "סנדלר" (כבסיפור הנ"ל).

כמו כן נאמר בספרי קבלה וחסידות שמט"ט תופר מנעלים ועל כל תפירה ותפירה הרי הוא מייחד יחודים עליונים, בדוגמת היחודים שעל-ידי מצוות תפילין.

ועניין זה קשור גם עם פרשת בראשית, שבה מסופר אודות "חנוך", וידוע שכאשר "לקח אותו האלקים" נעשה חנוך למט"ט, ומאז ענינו – לתפור מנעלים ולייחד יחודים עליונים כו'.

ועד שענינו של מט"ט הוא – מליץ טוב על בני-ישראל [נוסף למלאך מיכאל שרם של ישראל], כמאמר "מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל", היינו שהוא פועל את כללות עניין הרצון למעלה כו'.

אלא בכך טמונה הוראה בעבודת האדם לקונו – שגם כאשר הוא סנדלר התופר מנעלים כפשוטו, עליו לדעת שתכלית הכוונה בזה היא – לייחד יחודים עליונים כו'.

וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'".

מקור הסיפור

הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ, שסיפרו בשם החסיד ר' בערע וואלף"!".

קישורים חיצוניים

שיחות מהרבי בנושא

• סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
• הרב מרדכי מנשה לאופר, מלאך "תופר מנעלים", בתוך: מדור 'ניצוצי רבי', התקשרות, גליון מס' 815, באתר Chabad.org

מדיה

• השיר סאם סאפאזשניק בביצוע מקהלת צבאות השם בתיקיית גוגל דרייב
• מחזמר על הסיפור, בביצוע מקהלת צבאות השם, באתר חב"ד אינפו.