חסידות מחנובקה - בעלזא
שושלת מחנובקא, הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל.
תולדות החסידות
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (נולד בתקפ"ו) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שבאוקראינה.
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה.
רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא
לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-תרנ"ד) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה בבני ברק.
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד ב-תרנ"ד). רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב, בנו של רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.[1]
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק זצ"ל, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]
לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-תשמ"ו התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה.
לערך מורחב: יהושע רוקח.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ ויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.