שמעון גליצנשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:15, 20 בדצמבר 2024 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (תיקון קישור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת

הרב שמעון גליצנשטיין (? - כ"ח אייר תשכ"ג) היה סופר חב"די, מנהל ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו האישי של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק קוק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גליצנשטיין במשרדו

נולד בלודז' לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" רוסיה ופולין גורשו מארץ הקודש למצרים. ובהמשך היגר ללונדון.

בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.

לאחר חזרתו ארצה התחתן והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.

בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת.

כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו[1].

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.

במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד ביגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.

כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זוין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.

נפטר בכ"ח אייר תשכ"ג.

לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה[2] מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין למנהל במקומו וכך נעשה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
  • בנו, הרב יצחק גליצנשטיין - ירושלים
  • בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.
נכדיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.
  2. אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.