ישעיהו משולם זושא שובאוו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־15:25, 18 בנובמבר 2024 מאת 188.130.156.14 (שיחה) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שוב

הרב ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובּ[1] (תרל"וי"ד בסיוון ת"ש) היה רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי[דרושה הבהרה][דרוש מקור], רב בית כנסת חב"ד'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסיא מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה מפאת היותו צאצא של"ה הקדוש.

היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, מקושר לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.

בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז[2] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.

לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת תומכי תמימים שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.

את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של מוסקבה[דרושה הבהרה], . היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה בדביקות ואריכות.

גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה[3], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.

מצבתו בבית החיים בעיירה מלחובקה

נפטר בי"ד סיון בשנת ה'ת"ש ונקבר במוסקבה.

לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב. נכד הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.

זאת בעקבות סיפורי הגבורה ששמע מפי סבו במדינת שליחותו מולדובה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. במצבה נכתב: שובּ.
  2. היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר
  3. עדות ר' זלמן לייב אסטולין