דוד דוב הולנדר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה דחופה: כנראה שהערך סובל מנראות גרועה, סגנון לא אנציקלופדי כלל או בעיות אחרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב דוד דוב הונלדר בפתח חדרו של הרבי

הרב דוד דב (בער) הולנדר (הולנדער) (תרע"ג - כ"ד טבת תשס"ט) היה רב בברונקס ובברייטן בריטש ניו יורק. כתב טור קבוע באלגמיינר ז'ורנאל בעל קשר חם עם הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"ג באימפריה האוסטרו-הונגרית. כשהיה בן תשע היגר עם משפחתו לניו יורק. בבחרותו למד בבית הספר למשפטים של ברוקלין ואצל הרב יוסף סולובייצ'יק בישיבה יוניברסיטי.

התגלה כנואם מחונן, וניהל מאבק נגד ההתבוללות בכלל ובמיוחד נגד התנועות של הרפורמים והקוסרבטיבים. נאומו בכל שבת, שיקף את מחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות התורה המסורתית.

בשל מלחמתו על דרך התורה והמצוות ללא פשרות של אמריקנים, נעשה דמות שנויה במחלוקת.

דבריו ואישיותו פנו לקהילת רבנים הרחבה. בתשי"ד נבחר לנשיא אגודת הרבנים של אמריקה, אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוכסים, והמשיך בתפקידו כשנתיים.

לפני שיצא למוסקבה נפגש עם הרבי, שהוביל את אחד הארגונים היהודיים המחתרתיים היחידים בברית המועצות.

כשהיה ברוסיה נפגש עם ראש ממשלת ברית המועצות ועם מנהיגים יהודים בולטים. הוא גם הדפיס 5,000 סידורי תפילה ליהדות רוסיה.

עם חזרתו לאמריקה, המשיך להתמסר ליהדות רוסיה, ומינה גם מנהיגים אחרים לפעולה.

הרב דוד דוב הונלדר נואם

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הולנדר שמר תמיד על קשר הדוק עם הרבי וחב"ד. הקשר התחזק, כאשר הרב הולנדר הצטרף אחר כך לנציגי חב"ד כדי לסייע לקהילה היהודית בברוקלין.

הרבי עודד את הרב הולנדר להמשיך ברבנות, בצירוף הקבלה למנהיגותו את תנועת חב"ד והחלטתו לפתוח 71 מוסדות חדשים ביום הולדתו ה -70.

במסגרת תפקידו זכה להיכנס ליחידויות רבות אצל הרבי והשתתף באין ספור התוועדויות. במהלך עבודתו זכה לקבל מהרבי הדרכות רבות והוראות בנושאי עסקנות ציבורית.

בשליחות למען של"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, ועל-פי הוראת הרבי השתתפה בה משלחת רשמית מטעם חב"ד-ליובאוויטש, שבהשתדלותה אימצה הוועידה החלטה לטובת השעה ללימוד הדת.

עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה הכט והרב זלמן פוזנר.

מכתב ברכה על היבחרותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מתאריך י"ז שבט, ה'תשכ"ג[1] מברך הרבי על בחירותו כרב בית כנסת. "בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר ביום א' הבע"ל כ"ג שבט תתקיים חגיגה פומבית בקשר עם מסירת כתב רבנות עד מאה ועשרים שנה לכבוד רבם ומנהיגם הרוחני המפורסם והמצויין הרב דוד דוב הולנדר.

קורת רוח מיוחדת גרמה לי הבשורה הנ"ל, שמחד - ראוי הוא הרב הולנדר לכל הכבוד והיקר הזה, ומאידך - שהצליחו השי"ת לכהן פאר בבית כנסת נכבד ולנהל על מימי התורה והמצוה קהילה חשובה ובעלת קומה, אשר מנהלי' וחברי' יודעים להעריך כדבעי את רבם ומנהלם הרוחני ומכירים בהצלחתם שזכו לרב ומנהיג כמוהו."

יהדות רוסיא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ז נסע לראשונה במסגרת משלחת רבנים לבקר את יהודי רוסיה. השלטון הרוסי הרשה את ביקור המשלחת. בטרם יצא לדרך המסוכנת, התייעץ עם הרבי, שהורה לו להיזהר מאד בדבריו בפני יהודי רוסיה. הרבי הסביר לו, שאם לו הדברים לא יזיקו, בהיותו אזרח אמריקאי, אבל היהודים השומעים יכולים להינזק מדיבורים לא אחראיים. כמו כן הורה לו שאם חסידים ירצו להיפגש עמו, יש לערוך את הפגישות בזהירות רבה.

מאז אותה נסיעה, נסע לבקר את יהודי רוסיה עוד שבע פעמים.

ספר התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הלמ"דים[2], משלחת רבנים מארצות הברית קיבלה אישור להיכנס לבקר בקיהלות יהודיות ברוסיא, הרב הולנדר נכנס ליחידות אצל הרבי כדי לקבל הדרכה. היחידות התקיימה במשך שעה ארוכה, ואיש לא יודע מה דובר בה, אלו הדרכות קיבל הרב הולנדר, ומה הוטל עליו לפעול בנסיעה זו, כמובן מתוך חשאיות יתרה.

המשלחת אכן יצאה לדרכה, וביקרה במספר קהילות יהודיות. הרבנים עצמם ידעו כי עינם הפקוחה של אנשי הק.ג.ב. לא יורדת מהם אף לא לרגע, והם התנהגו בהתאם. ועם זאת, הרב הולנדר הצליח בדרכים מתוחכמות ליצור קשרים ולהעביר מסרים למי שהיה צריך.

כשחזר שוב נכנס הרב הולנדר ליחידות בקודש פנימה כדי לדווח לרבי את מה שראה ושמע. כמו כן מסר דרישות שלום מאת יהודי רוסיה שביקשו זאת.

בית היתר אמר לרבי שמכיון שהקהילות ברוסיה מתרסקות, מהראוי להוציא משם את מאות ספרי התורה שמונחים שם.

הרבי שקע בהרהורים מספר דקות, ולאחריהן ענה. "אם אתה שואל אותי", אמר הרבי לאיטו, בנימה נחושה, "הרי שאני אומר לך בדיוק הפוך! לא רק שלא צריך להוציא את ספרי התורה מרוסיה, אלא אם הייתי יכול, הייתי אומר לסופרי הסת"ם להכין עוד ספרי תורה בשביל יהודי רוסיה. יבוא יום ובו יהודי רוסיה יזדקקו ליותר ויותר ספרי תורה מכפי שיש כיום".

הרב הולנדר הסתכל על הדברים בתמיהה, אך כעשרים וחמש שנים חלפו מאז. מדינות חבר העמים עברו טלטלה הגונה, מסך הברזל נפל, והחופש שב לשרור בקרב אזרחי רוסיה, ובכללם יהודי רוסיה שקיבלו אישור לשקם מחדש את חיי היהדות בכל הערים, הגדולות והקטנות. שלוחי הרבי החלו להגיע בזה אחר זה לעריה המרכזיות של חבר–העמים והחלו להחיות מחדש את היהדות בקרב מאות אלפי היהודים שכמהו וצמאו לזיק יהודי גלוי.

רק אז, כשהיהדות החלה פורחת מחדש, פתח הרב דוד הולנדר את סגור לבו, וסיפר לראשונה על אותה יחידות מיוחדת לה זכה, ואת דברי הנבואה השמימיים שאמר לו הרבי באותה שעה. "כשאני רואה עכשיו את התממשות נבואתו של הרבי, אני מבין שגם הפעם הרבי לא טעה, ורוח ה' דיברה מגרונו", הוסיף נפעם. "כל מה שהרבי אמר לי, התקיים במדויק, ואף מילה לא נפלה ארצה".

לא לפרוש מהרבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"א [3] בערב יום כיפור, הגיע הרב הולנדר לרבי וביקש רשות לפרוש מהרבנות והרבי שלל זאת, ואמר לו: "אני יותר מבוגר ממך ולא פורש".

בהזדמנות אחרת בכוס של ברכה הרבי אמר לו, "זכור, רבנות זה לכל החיים".

לכתוב על קראון הייטס רק חיובי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו אלול תנש"א, עבר הרב הולנדר בחלוקת הדולרים, במהלך השיחה ביקש הרב הולנדר ברכה מהרבי על דרשה שברצונו למסור. הרבי השיב (תוכן): איני מבין למה הינך זקוק להסכמות. והרב הולנדר השיב: להסכמה של הרבי יש פעולה גם בשמיים. הרבי השיב לו: כשיש כאבים הולכים לד"ר, וכשרוצים הסכמה על נאום הולכים למומחה לדרשות, ואני לא מומחה לדרשות.

הרב הולנדר השיב בחיוך: אני קורא את מאמריו של הרבי והלוואי וכל היהודים יוכלו לדרוש כך.

לאחר מכן שאל הרב הולנדר: האם ניתן לפרסם בעיתון בקשה מכל מנהלי הארגונים היהודיים לבוא לבקר בשכונת קראון הייטס על מנת להזים את השמועות שהתרוצצו ברחוב?

הרבי השיב לו: ניתן לפרסם, אך לא לכתוב על דרך השלילה אלא רק על דרך החיוב.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב הונדר ורעייתו לא היו ילדים[4]. נפטר בכ"ד טבת תש"ע, בגיל 96, והי' פעיל עד לימיו האחרונים ממש. בהלוויתו השתתפו כ 1000 איש, הלווייתו יצאה מבית הכנסת בו כיהן כרב היברו אליאנס, בברייטן ביטש, ונקבר בירושלים. כשרעייתו נפטרה מספר שנים לאחר מכן, נקברה גם היא לידו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הסיפור שלי", עמ' 311 ואילך.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'תקצג
  2. ראה כאן באריכות
  3. כך מופיע בספר "הסיפור שלי", JEM, עמ' 318. בראיון מצולם איתו, בתוכנית תורת חיים - JEM, תוכנית 988, אומר הרב הולנדר שהיה זה ב-1989, אך כנראה שזו טעות, וצריך להיות כבספר הנ"ל.
  4. פעם אמר לרבי על כך והרבי אמר לו: תעשה כמוני, אל תחשוב על זה. כן סיפר.