יעקב אריה שמולביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:34, 30 באוקטובר 2024 מאת ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב שמולביץ

הרב יעקב אריה שמולביץ (כ"ג טבת תשכ"ד-ח' שבט תשע"ד) היה שליח ומנהל בית חב"ד בעיר בית שאן ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב"ד, השתתף בכתיבת שבועון בית משיח, ועסק בפרסום בשורת הגאולה של הרבי.

הרב שמולביץ נואם במוצאי שבת שכולה משיח

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שמולביץ בצעירותו

נולד בבלגיה בכ"ג טבת תשכ"ד לאביו הרב קלמן שמולביץ ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' (יעקב) אריה חיים שמולביץ.

בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע לתורת חסידות חב"ד באמצעות ההתוועדויות ושיעורי התניא שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור[1]. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ובתוכם הליכה למקווה מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.

בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך התלבט קשות, ושאל את הרבי כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: "ההכרח ללמוד החסידות בזמננו הרי מובא באריכות בקונטרס עץ החיים ובכ"מ [=ובכמה מקומות]". המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.

בשנת תש"מ למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר מכן בשנת תשד"מ למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה ליד ימינו של מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר והתמנה לחבר בועד המסדר.

בתשרי תשמ"ה הלחין יחד עם הרב בנימין קרניאל ניגון על המילים "השנה תהא שנת מלך המשיח", הניגון נוגן לפני הרבי בעת ההקפות ובהתוועדויות וזכה לעידודיו של הרבי[2].

במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו הרב אליעזר, כיום שליח באור עקיבא.

שליחותו בבית שאן[עריכה | עריכת קוד מקור]

את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל בשמחת תורה של שנת תשד"מ (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי[3] החליט לקבל על עצמו לצאת לשליחות[4]. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש בצפת.

מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד בכולל. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: "אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות". לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.

בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי בעפולה הרב שלמה יהודה סגל ואחיו הרב חיים שלום סגל, והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.

במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.

במשך השנים תשס"ז - תשע"א כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, בשבועון בית משיח, בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של שלוחים ברחבי העולם[5].

בשנת תשס"ט כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בחמרה[6].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשע"א חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה[7][8]. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר ח' בשבט תשע"ד השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים[9].

בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת מקווה חב"ד בבית שאן לרפואתו[10].

עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:

עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.
כולנו בוכים על הסתלקותו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמה באהבת הזולת ואהבת ישראל ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.

במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת "אבד צדיק מן הארץ". ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר[11].

עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו[12].

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלט ההנצחה על גבי קיר המקווה

בז' באדר א' נחנך מקווה חב"ד בעיר, לעילוי נשמת הרב יעקב שמולביץ, שהמקווה נבנה ביוזמתו[13].

בי' באדר א', לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב יצחק יוסף.

במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העירייה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת 770 שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב שלום בער שמולביץ ימלא את מקומו בשליחות בעיר.

באירוע חולק 'תשורה' קונטרס "זכר זאת ליעקב"[14] בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.

אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים[15].

בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו. בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" ובתלמוד תורה האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד משניות בעל פה. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב[16]. בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.

במלאת שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ". לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדיו - רשימה חלקית
חתניו
  • הרב שמואל אופן. מנהל ארגון מרכז חמ"ש כוללי חסידות ערב בכל הארץ.
  • הרב יעקב לנדא - ר"מ בחח"ל צפת.
  • הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
  • הרב שלמה דיקשטיין - מנהל בכיר במפקדת צבאות ה' הארצית.
  • הרב אלעזר קעניג - שליח הרבי לשכונת נופרים ראש העין.
  • הרב מנחם מענדל בלוך.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סט הספרים סיפורים מבית חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

טורי פרידה אחר מיטתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "כך למדנו תניא במחתרת" - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות בשבועון בית משיח על התקרבותו לחב"ד.
  2. מכתב הרב שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון את"ה העולמי, ויעקב הלך לדרכו, קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ"ה כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח עמ' 81.
  3. "ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה".
  4. הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות בראיון ל'בית משיח'
  5. הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת בר מצווה של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.
  6. ראש הישיבה בחמרה .
  7. השליח שניצח את המחלה הנוראה הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'
  8. מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ קובץ תמונה
  9. ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ
  10. בית שאן: מקווה חב"די לזכות השליח באתר חב"ד אינפו
  11. מכתבו המלא של רב העיר בית שאן קישור שטורעם
  12. דיווח באתר col
  13. בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ
  14. להורדת הקובץ
  15. 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן באתר נשי חב"ד
  16. בית הספר "קשת יונתן" זוכר את הרב שמולביץ
  17. לקראת הכינוס: הושלמה הסדרה של 'סיפורים מבית חב"ד' -