מבצע רגל עץ

ההפצצה בתוניס

מבצע רגל עץ היה מבצע בו הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מפקדות אש"ף בתוניסיה ט"ז תשרי תשמ"ו. במבצע זה ביצע חיל האוויר הישראלי את ההפצצה המרוחקת ביותר שביצע אי פעם, (כ-2,300 ק"מ מישראל). והתדלוק האווירי המרוחק ביותר שנעשה על ידי חיל האוויר הישראלי עד אותו זמן.

הרקע למבצע

במהלך מלחמת לבנון הראשונה גירשה ישראל את אש"ף מביירות ודרום לבנון ומטה הארגון עבר לתוניסיה, שם הסדירה לו ארצות הברית מקלט טרם הפינוי, עם זאת, חלק מאנשי אש"ף נשארו בצפון לבנון (באזור טריפולי) עד שבשנת תשמ"ג החליטה סוריה לנסות להשתלט על אש"ף ולהדיח את יאסר ערפאת. הניסיון נכשל אמנם אבל גרם לפילוג בפת"ח ולגירושו הסופי של אש"ף מלבנון בשנת תשמ"ה.

בתוניס הקים ערפאת את מטה אש"ף במלון פאר, משם הוא ניהל חזית דיפלומטית בינלאומית כנגד ישראל. בעקבות המעבר, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה.

ארגון הביון הישראלי, המוסד, פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.

המוסד שלח אל הרבי את אפרים הלוי בניסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי אכן הרבי צדק והמוסד טעה.

בעקבות מספר פיגועים שביצעו המחבלים (ובראשם: חוליית מחבלים שחדרה בו' תשרי תשמ"ו לאזור הביטחון ושיגרה קטיושות על יישובי הגליל, וכן ביום כיפור, השתלטה חוליה של שלושה מחבלים מכוח 17 על יאכטה בקפריסין ורצחה את שלושת הישראלים ששהו על סיפונה) הוחלט בישראל להגיב ולתקוף את מפקדת אש"ף בחמאם א-שאט שבתוניס.

תכנון המבצע

בשל ההיערכות המהירה והסיכון הנמוך יותר, הוחלט להטיל את המשימה על חיל האוויר. מטוסי ה-F-15 ("בז") נבחרו למשימה בשל אמינותם הטכנית ויכולת התדלוק האווירית שלהם. התכנון היה ששמונת המטוסים המיועדים להפציץ את היעד יתודלקו פעמיים באוויר - תדלוק ראשון במהלך הטיסה אל היעד, ותדלוק קצר נוסף לפני הכניסה לאזור התקיפה, על מנת למלא את מכלי הדלק במלואם. בעיית האמינות הטכנית של המטוסים הייתה מרכזית. נבחרו 10 מטוסים שבהם נתגלה מספר התקלות הנמוך ביותר בעבר ושני מטוסים מתוך העשרה טסו כגיבוי למקרה שתתגלה תקלה לפני נקודת האל-חזור בתקיפה.

שיקול נוסף שנלקח בחשבון היה קרבת המטרות לחופים ולמתקנים בהם שהו אזרחים ונופשים רבים. נעשה שימוש בפצצות מסוג GBU-15 (פצצה אחת על כל מטוס), וניתנה הוראה מפורשת לטייסים שלא לשחרר את החימוש אם לא יזהו באופן ודאי את המטרות. כמו כן, בחירת נתיב הטיסה נעשתה בצורה שתמנע כניסה לנתיבי אוויר מסחריים ובמקביל, ישמר מרחק מספיק מטווח קליטת המכ"ם המצרי והלובי.

תוכנית התקיפה קיבלה את תמיכתו של ראש הממשלה שמעון פרס ושל שאר השרים.

הפעולה

בבוקר יום שלישי, ט"ז תשרי תשמ"ו, המריאו 10 מטוסי F-15 ושני מטוסי תדלוק בואינג 707 בדרכם אל גיחת התקיפה הארוכה ביותר שביצע חיל האוויר אי פעם.

לאחר התדלוק האווירי הראשון ולאחר שנבדקו מערכות שמונת המטוסים שיועדו להשתתף בתקיפה ונמצאו כשירות, שבו שני מטוסי גיבוי לישראל. בשעה 11 הגיעו מטוסי הקרב אל מעל החוף התוניסאי והצליחו לזהות את המטרות. התקיפה התבצעה בשני גלים תוך כדי התחשבות בכיוון הרוח ומניעת מיסוך מטרות הגל השני בעשן הפיצוצים של הגל הראשון. על פי דיווחי הטייסים הפגיעות היו מדויקות ולשכת ראש אש"ף ומשרדים שונים של אש"ף ושל ארגון פורשי א-סאעקה נהרסו או נפגעו קשה. על פי פרסומי צה"ל, נהרגו בתקיפה 60 - 75 מאנשי ארגוני הטרור ו-70 נוספים נפצעו. לטענת ממשלת תוניסיה ואש"ף, נהרגו בהפצצה גם מספר אזרחים.

כבר בעת הטיסה חזרה לכיוון ישראל, הודיע ה-BBC על התקיפה. למרות זאת, לא הוזנקו מטוסי יירוט של חיל האוויר התוניסאי, אלא רק לאחר שהמטוסים הישראלים התרחקו מהאזור.

תוצאות המבצע

הפעולה זכתה לגינוי נרחב וחריף מצד הקהילה הבינלאומית. רק ארצות הברית לא הצטרפה לגינוי, אך גם נמנעה מהטלת וטו על החלטת הגינוי במועצת הביטחון (החלטה 573 מה־4 באוקטובר (י"ט תשרי)). הפעולה אף פגעה ביחסי ארצות הברית והממשל התוניסאי.

לפעולה הייתה השפעה על מוכנותן של מדינות ערב לארח את מפקדות ארגוני הטרור. תוניסיה אסרה, באופן זמני, את כניסת אנשי אש"ף לשטחה, ובסופו של דבר, עברו מפקדות הארגונים לעיראק, סודאן וירדן.

למפרע בישראל הצהירו שזאת הייתה מטרת התקיפה - לשקם את כוח ההרתעה של ישראל על ידי פעולה שתבהיר כי אין לאנשי אש"ף מקום בו יהיו בטוחים. וכפי שהסביר שר הביטחון דאז יצחק רבין לאחר הפעולה: "אין חסינות לגורם אש"פיסטי בשום מקום בעולם".

עם זאת פעולות ארגוני הטרור לא פחתו. בכ' תשרי רצחו מחבלים שני ישראלים בברצלונה שבספרד. שבוע אחרי המבצע, בכ"ב תשרי השתלטו טרוריסטים מחזית שחרור פלסטין על האוניה אקילה לאורו והשליכו לים יהודי נכה אזרח ארצות הברית. בשמחת תורה שוטר תוניסאי, אחיו של אחד ההרוגים בהפצצה, פתח באש בבית הכנסת אל-גריבה (ג'רבה, תוניס) במהלך התפילה, והרג שלושה בני אדם. בט"ו טבת באותה שנה, פעל ארגונו של אבו נידאל וביצע שתי התקפות טרור מתואמות בשדות התעופה של רומא ושל וינה. לטענת הארגון, היו פעולות אלו תגובה לתקיפה הישראלית על המפקדות בתוניסיה.

יחס הרבי למבצע

הרבי זועק על המבצע במוצאי זאת חנוכה תשמ"ו

בהתוועדות מוצאי זאת חנוכה תשמ"ו ביקר הרבי את התקיפה, ואמר שההחלטה לתקוף לא נבעה משיקולים ביטחוניים אלא מנסיון ליצור "רושם גדול בעולם כולו ובינתיים ישכחו אודות ה"מחדל" – בלשונם – במצב הבטחוני ברחבי ארץ ישראל".

בעוד שהרבי מנה מספר חסרונות בעריכת המבצע:

• עריכת פעולה צבאית במדינה שבה גרים כמה אלפים מאחינו בנ"י שקיבלו שם יחס הכי טוב, מסכנת את היהודים הגרים שם.

• המטרה של הריגת מספר מסויים של מחבלים אינה בערך כלל לגודל הסכנה לחייהם של הטייסים.

• בביצוע הפעולה נחשפו סודות צבאיים לאויב לחינם.

הרבי אף הוסיף שהקב"ה הראה ניסים גלויים במהלך המבצע.

ובלשון הרבי (בלתי מוגה):

"מדינה שנמצאת במרחק מאות מילין מארץ ישראל, שבה גרים כמה אלפים מאחינו בנ"י, שקיבלו שם יחס הכי טוב - במדינה זו בחרו לעריכת פעולה צבאית, תוך כדי סיכון חייהם של הטייסים שהשתתפו בפעולה זו, אשר, המטרה של הריגת מספר מסויים של מחבלים הנמצאים בריחוק מקום, אינה בערך כלל לגודל הסכנה שבפעולה זו, שרק מצד הנס שהראה הקב"ה, חזרו מפעולה זו בשלום. במדינה זו, כאמור, בחרו לערוך התקפה צבאית - לא בסורי', בירדן או במצרים, מדינות השוכנות בגבולה של ארץ ישראל, ובהן נמצאים שונאים גלויים, שאינם שומרים את שנאתם "בסוד"... הטענה הרשמית היא, כביכול, שמומחים צבאיים החליטו שאין הגיון בפעולה צבאית בירדן וכיו"ב, מפני ששם עומדים בכוננות לקראת אפשרות כזו; משא"כ בתוניס - הרי אף א' לא יעלה על דעתו שיעשו "שגעון" כזה ללא כל תועלת"

— מוצאי זאת חנוכה תשמ"ו, התוועדויות תשמ"ו כרך ב' עמ' 230 ואילך

.

קישורים חיצוניים

• כך מנע הרבי את עליית יהודי תוניסיה לישראל