מענות קודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:59, 8 באוקטובר 2024 מאת 71.255.51.213 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מענה קודש (או: מענה) הוא כינוי לצורת מענה על שאלות הנשאלות אצל הרבי. אופן המענה הוא תשובה קצרה אותה כותב הרבי על גבי המכתב המוגש אליו או מוסר בעל פה לאחד מחברי המזכירות, ומשם מועברת ההודעה לנמען או השואל בעל פה או באופן טלפוני, בעוד העותק המקורי נותר בידי חברי המזכירות.

אופן מענה זה היה נפוץ בעיקר בשנים המאוחרות יותר, כשגבר זרם הפניות והשואלים, ולא היה ניתן כל כך להשיב לכל אחד מכתב מסודר באופן פרטי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל מהשנים הראשונות לנשיאות, לצד האגרות קודש ששיגר הרבי במענה לפונים אליו, נענו רבים מהמכתבים בגוף כתב יד קודש על גליון המכתב של השואל, וחברי המזכירות מסרו את הדברים לנמען.

בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כשהרבי משיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו עונה הרבי לפונים אליו.

חברי המזכירות שהיו מעבירים את תשובות הרבי, השתדלו לדייק ככל האפשר במסירת הדברים, כך שפעמים רבות נותר ביד השואל העתק כמעט מדוייק של המענה כולל צורת הדברים בה הופיע המענה.

פרסום המענות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעוד ואגרות הקודש השיחות והמאמרים התפרסמו בצורה מסודרת ברשותו והדרכתו המפורשת של הרבי, המענות לא התפרסמו באופן מסודר. עם צאתם לאור של גליונות בית חיינו החלו להתפרסם מענות הקודש שיצאו לאור באותם הימים אליהם צורפו לעיתים גם מענות משנים קודמות. בספר 'אראנו נפלאות' בהוצאת פאקס א שיחה וכפר חב"ד שיצא לאור בתשנ"ב פורסמו מענות קודש רבים משנת תנש"א. כמו כן פורסמו מענות רבים בקובצי הערות וביאורים. תנופה חדשה בפרסום המענות החלה לאחר ג' תמוז בבמות שונות בתשורות היוצאים לאור לשמחות אנ"ש, בבית משיח (שבועון), ובכפר חב"ד (שבועון). חלק מהמענות לוקטו ופורסמו בספרים "מאוצר המלך", "מבית המלכות" ו"פתקים משולחנו של הרבי".

ליקוט מענות קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ט החלה מערכת בשם 'ליקוט כתבי יד קודש' ללקט ולהוציא לאור את המענות באופן ערוך ומסודר, כאשר לצד כל מענה מופיע המקור בו הוא פורסם, והרקע סביבו. במהלך העבודה נחשפו עשרות מענות חדשים. הקבצים היוצאים לאור על ידי המערכת מסודרים בצורה כרונולוגית, בדומה לשאר הסדרות בהן מתפרסמים סוגים אחרים של תורת הרבי.

הקובץ הראשון שהתפרסם על ידי המערכת היה "ליקוט מענות קודש – תשמ"ט". עם מלאות[1] מאה עשרים שנה להולדת הרבי, לקראת י"א ניסן תשפ"ב - הושלמה הסדרה[2]. מזמן לזמן, יוצאים לאור כרכי מילואים לסדרה. הכרך האחרון שנדפס עד עתה, הוא כרך מילואים - ח"ד, לשנים תשי"ב-תשנ"ב, שיצא לאור בי"א ניסן תשפ"ד.

הסדרה מתחילה משנת תשי"ב עד חורף תשנ"ב ועד בכלל. לקראת יו"ד שבט תש"פ הוציאו כמה תמימים ליקוט נוסף, ובו תנועות קודש מהשנים שלאחר ז"ך אדר תשנ"ב, בהם ענה הרבי בתנועות ראשו הקדוש ולא בכתיבה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים