יצחק צבי פיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:45, 30 בספטמבר 2024 מאת זלדקן (שיחה | תרומות) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב פיין

הרב יצחק צבי הלוי פיין (כ"ז/כ"ח אלול תש"גי"ב מנחם אב תשפ"א) היה מפעילי חב"ד בבני ברק שעסק בהפצת שיחות הרבי, ובמיוחד בהפצת שיחות ה'דבר מלכות' מהשנים תנש"א-תשנ"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו זאב פיין ולאמו מרת חיה דבורה.

לפי סיפורו בזמן שירותו בצבא מילא תפקיד סודי באוניית קרב

חזר בתשובה בסביבות שנת תש"מ

בתחילת התקרבותו נמנה על חוגי הליטאים, וכעבור תקופה קצרה התקרב לאורה של חסידות חב"ד על ידי הרב משה סלונים והרב מאיר בליז'ינסקי, וזמן קצר לאחר התקרבותו נסע לרבי עם כל משפחתו, ובעקבות ברכת הרבי זכה לילדים נוספים.

התגורר בבני ברק, ובמשך כעשרים וחמש שנה ניהל מערכת מסועפת של הדפסת חלוקת והפצת עלונים שיחות ודברי הרבי כל שבוע בבתי כנסת בנקים סופרמקטים ועוד בבני ברק והסביבה, כמו כן אחת לחודש ניהל במשך שנים לא מעטות את חלוקת חוברות הדבר מלכות מהשנים תשנ"א ותשנ"ב באמצעות הדואר כמעט לכל קצוות הארץ ממש והתמיד בכך גם בתקופות הסוערות ביותר כאשר היו חוגים שנלחמו וניסו למנוע את הפצת דברי הרבי. הוא צירף למעגל ההפצה את בני משפחתו ( בעיקר אשתו ) וכן עובדים רבים מתחלפים ביניהם לפחות בחור א' ליטאי ( בשנים קשות ) ,שהיו עוסקים בהידוק חוברות הד"מ חלוקה לשקיות, ומשימות נוספות. לצורך עיסוקו זה השקיע כספים אישיים רבים ברכישת מכונות דפוס וכיו"ב כשלשם כך היה סוחר במניות בברכת והדרכת הרבי, ובמשך שנים לא מעטות אף הדפיס בעצמו.

גם כשהיה קרוב לגיל שבעים עדיין כל יום חמישי עמד כל שבוע במשך כ12 שעות ופיקח על החלוקה השבועית של העלונים וכן שעות רבות מאוד מאחה"צ עד שעות הערב המאוחרות בחלוקה החודשית של הדבר מלכות.

יחד עם דעותיו הנחרצות ואף החריפות בעניינים חב"דיים פנימיים, לא נמנע מאהבת ואחדות ישראל ומתוך הכרה בחיוניותה של הפצת המעיינות בכל דרך ואופן הפיץ את כל סוגי העלונים החב"דיים ע"פ תשובה שקיבל לדבריו באגרות הקודש .

כמו כן הפיץ בבלעדיות עלון ילדים שנכתב ע"י הרה"ח צבי וונטורה מב"ב שעורר להתקשרות ואמונה ברבי וכו'.

(יתכן שהעלון אף נוסד ביוזמתו )

התאמץ מאוד בצורה יוצאת דופן למשול ברוחו ולנהוג באורך רוח לאנשים מסכנים שונים ומשונים מכל סוג שהיו באים לחלוקה, ועשה זאת בצורה מעוררת השתאות.

היה קנאי גדול לכבוד הרבי ואף בעניין זה התאמץ מאוד.

קבע עיתים לתורה כל יום במשך עשרות שנים עם חברותא בגמרא ואף המשיך מעט בתקופת מחלתו כאשר יכל פחות לעשות זאת

למד במשך תקופה בחברותא עם האדמו"ר מבישטינא, הרב יששכר דב לייפער, והיה זה שקישר בינו ובין החסיד ר' מאיר בליז'ינסקי.

כנ"ל השקיע והתאמץ בצורה מיוחדת בהדפסת וחלוקת חוברות הדבר מלכות, שיחות הרבי משנות תנש"א-תשנ"ב[1].

בשנותיו האחרונות הזדכך בייסורים, עד לפטירתו ביום רביעי י"ב מנחם אב תשפ"א, ובאותו יום יצא הלוויה מביתו ועברה דרך בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק שם פעל והתפלל במשך עשרות שנים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

בצוואתו הורה להימנע מכתיבת תארים על המצבה, ומפרסום דברי שבח על פועלו לאורך השנים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים