שטריימל
שטריימל (בעברית מזנבת[1]) הוא מגבעת חסידית עשויה פרווה או זנב חיה[2] שמקורה במזרח אירופה, יש אומרים שהראשון שחבש שטריימל הוא הבעל שם טוב, ויש אומרים שחבשו אותו יהודי אירופה בעקבות גזירה שגזר אחד מהצארים. במשך הדורות גם חלק מחסידי חב"ד נהגו ללכת עם שטריימל, ובייחוד רבותינו נשיאינו, מנהג זה הופסק לבסוף לאחר שעלה הרבי לנשיאות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי הבעל שם טוב היה חבישת שטריימל על הראש[3], ישנן מספר גרסאות לסיבה שבגללה החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על היהודים להלך עם כיפה, ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים גזירה זו כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כיפתם והלכו איתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה, עשתה רושם שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מהרוסים לחבוש בתקופת החורף הקשה, וכך ניצלו היהודים מגזרתו של הצאר. [דרוש מקור] עוד גירסא אומרת שאת השטריימל החלו לחבוש מתלמידי הבעל שם טוב כדי להראות שאפשר לעשות את בירור הניצוצות אף מזנב חיה טמאה[3].
גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות פולין, והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.[דרוש מקור]
משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של הקוזאקים, ובשל גזירת הלבוש נגזר על היהודים בפולין לחבוש את כובעם של הקוזאקים מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.[דרוש מקור]
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני שבשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור השבת[4].
השטריימל בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק לרוב חסידי חב"ד היה שטריימל לראשם[5]. ואף אדמו"ר הזקן הקפיד במיוחד שבמניינו כל מי שיעלה לתורה יחבוש שטריימל לראשו[6].
אך מסוף תקופתו של אדמו"ר הצמח צדק חסידי חב"ד לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת תר"ד במקום שטריימל חסידי חב"ד חבשו לראשם מגבעת[7], ובשנת תר"ד גזר הצאר ניקלואי את גזירת הלבוש, בה גזר להחליף ולשנות את מלבושיהם של היהודים[8], וכך שינו החסידים את מגבעתם לקסקט.[דרוש מקור]
אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם בארץ ישראל מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו בחברון ובירושלים. בירושלים נתן לראות גם היום את זקני אנ"ש כשלראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.[דרוש מקור]
מספר חסידים שעברו לחב"ד מחסידויות פולין או מקהילות ירושלים, קיבלו מהרבי הוראה שלא לשנות את לבושם, כך שהם ממשיכים לחבוש לראשם שטריימל.[דרוש מקור]
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאנו, מאדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הריי"צ היו הולכים עם שטריימל לראשם. אדמו"ר הזקן ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של אדמו"ר הזקן שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות לתורה היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך[10], ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.
פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של אדמו"ר הזקן, בסיום הקריאה כשלקח אדמו"ר הזקן את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש. בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת לאדמו"ר הזקן הוא הקדימו ושאל האם השטריימל נשרף, כשענה הכובען שכן אמר אדמו"ר הזקן: אין דבר, לך לשלום[11].
אדמו"ר המהר"ש חבש תמיד שטריימל. אדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו אדמו"ר הרש"ב סיפר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת בגדי שבת בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם במוצאי שבת קודש[12].
עם זאת אדמו"ר המהר"ש הורה לבנו, אדמו"ר הרש"ב שילך עם שטריימל רק בליובאוויטש[13]. לעומת זאת אדמו"ר הריי"צ לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של הרבי והרבנית חבש אדמו"ר הריי"צ לראשונה ספודיק[14]. ובחודש טבת תרפ"ט נגלה אל אדמו"ר הריי"צ אביו אדמו"ר הרש"ב ואמר לו "מזל טוב על הכובע"[15] שירש מאביו, אדמו"ר הרש"ב. כשביקר בארץ ישראל, נגנב לו השטריימל בידי חסידים ירושלמים[דרוש מקור] ומאז חבש אדמו"ר הריי"צ שטריימל מסוג קולפיק.
בי' שבט תש"י הסתלק אדמו"ר הריי"צ וכשנה לאחר מכן, בי' שבט תשי"א, קיבל על עצמו הרבי את נשיאות חב"ד. בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך בפועל לא עשה זאת (עקב סירובה של אחת מבנות המשפחה) והמשיך ללכת עם כובע קנייטש. ישנה גם דיעה[16] כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב אפרים יאלעס כי יחל לחבוש שטריימל. כן מסופר כי הרבי התבטא שאם יחבוש שטריימל - תיחלש השפעתו על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות[17].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי נשאר השטריימל אצל הרבנית נחמה דינה ויש אומרים שבעקבות כך הרבי לא חבש את השטריימל בעת קבלת הנשיאות.
מזכיר הרבי, הרב לייבל גרונר אמר במהלך אחד הראיונות אתו[18] שלקראת י' שבט תש"ל לרגל 19 שנה לנשיאות הרבי קנו לו אנשי ירושלים שטריימל מיוחד, למחרת בבוקר אמר הרבי לרב גרונר "נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים"[19]. עוד סיפר הרב גרונר שכששאל אחד החסידים את הרבי דבר מה הנוגע לשטריימל, התבטא על כך הרבי ואמר "ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט"[20].
כמו כן הצייר החסידי ר' הענדל ליברמן היה נוהג לצייר ציורי חסידים, וע"פ בקשת הרבי והרבנית היה מתייעץ אתם בקשר לציוריו[21]. פעם אחת בא אל הרבי ובקש ממנו אישור לצייר פארבריינגען עם הרבי כפי שהוא מבין, לאחר דינים ודברים אמר הרבי שיעשה את הציור "ווי ער פארשטייט" (כפי שהוא מבין). לאחר זמן מה גמר את הציור, הוא צייר את הרבי חבוש בשטריימל מסוג קולפיק. כשהראה ר' הענדל לרבי את הציור אמר לו הרבי "הרי אני חבוש בכובע הזה"? -בהצביעו על הקנייטש שלבש, ור' הענדל ליברמן אמר לו "אבל אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה" והצביע על השטריימל שצייר[22].
בשנים הראשונות לנשיאות, נכנס אל הרבי אדמו"ר ידוע שהתגורר בארצות הברית ליחידות. כשיצא האדמו"ר מחדרו של הרבי, סיפר בהתלהבות "אני מרמה את העולם בשטריימל שאני חובש, ואילו הליובאוויטשער מרמה את העולם בכובע שהוא חובש".
מסופר[23] שפעם שאל אחד החסידים את הרבי מדוע נהג אדמו"ר הריי"צ לחבוש שטריימל לראשו, והרבי ענה על כך: "לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו יארמולקע"[24], מכך מובן שאדמו"ר הריי"צ יחס חשיבות רבה לשטריימל, ואף מתי שאמר מאמרי חסידות הקפיד לחבוש לראשו שטריימל.
כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל הרבי היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב770 חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות בשבת בראשית[25]. והפעם השנייה הייתה בשבת פרשת משפטים, שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים המלווה מלכה של הגמ"ח[26].
ובהתוועדות שבת בראשית תשמ"ח התבטא על כך הרבי מפורשות, ואמר "וכרגיל בכל שנה – תינתן רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מענייני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות צרכי ציבור"[27].. עוד התבטאות אמר הרבי בשנת תש"נ בהקשר למעלה של השטריימל "וכרגיל – תהיה מכירת המצוות על ידי ה"גבאי", ובחבישת "שטריימל", להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות""[28]..
הרבי התבטא אף בשנת תשמ"ח שלעתיד לבוא "יהיה גם ענין הציבור בתכלית השלימות, קהל גדול, כולם יחדיו, הן אלו שלובשים "שטריימל" בגשמיות והן אלו שלובשים "שטריימל" ברוחניות, ישובו הנה לארצנו הקדושה"[29]
בי"ט כסלו תשנ"ג בין שלל ההצעות שהוצעו לרבי היה שיחבוש את השטריימל של הרבי הריי"צ[30].
חסידים עם שטריימל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתי ומדוע הפסיקו חסידי חב"ד ללכת עם שטריימל? - סיפורו של השטריימל החב"די - שבועון כפר חב"ד, גיליון 1401, י' טבת תשע"א
- פארך חבוש עליך, גליון 'המבשר תורני' ערב שבת פרשת נשא ה'תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המנהג, השם ותהליך הייצור: סודות השטריימל נחשפים באתר jdn
- מרדכי מנשה לאופר, חבישת שטריימל בשבת ויום-טוב, מתוך מדור 'ניצוצי רבי' במוסף התקשרות, באתר חב"ד.
- כשהרבי התבטא על השטריימל – "יבוא הזמן גם לזה.." -
הערות שוליים
- ↑ נקרא כך כי עשוי מזנב חיה
- ↑ לרוב שועל
- ↑ 3.0 3.1 ספר הזכרונות [לה"ק] חלק א' עמוד 284, בתחילת העמוד.
- ↑ פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א
- ↑ ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג
- ↑ ראה בהרחבה בפסקה אצל רבותינו נשיאנו
- ↑ כיום לא ידוע איזו מגבעת הייתה לחסידים לפני גזירת הלבוש
- ↑ מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה בסירטוק
- ↑ קבלת האזרחות נעשתה בביתו של הרבי הריי"צ שב770, וחוקקו לשם כך חוק מיוחד בקונגרס, שיש אפשרות לקבלת אזרחות בבית, והרבי העיר על כך, שכשנשיא הדור צריך משהו, מחוקקים חוקים מיוחדים לשם כך!
- ↑ סיפורי חסידים תורה סיפור רכג
- ↑ שמועות וסיפורים, ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442
- ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד
- ↑ ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז
- ↑ ראה רשימות היומן עמ' קמט-קנ
- ↑ ראה הערה קודמת
- ↑ ראו ערך "לבוש חסידי", הערה 25 בשם ר' טוביה בלוי.
- ↑ ראו ערך "לבוש חסידי" הערה 27.
- ↑ התפרסם בתכנית stump the rabbi
- ↑ קח את השטריימל ותחזיר אותו להם, שיחזירו אותו לירושלים
- ↑ יגיע זמן גם לזה
- ↑ מפי עדות אחד מבני משפחתו
- ↑ ציור ● הרבי חובש 'קולפיק'
- ↑ 'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 391
- ↑ תורת מנחם כרך מח עמ' 122
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, תשרי, שצז-ח.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג
- ↑ התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339
- ↑ ספר השיחות תש"נ עמ' 85; התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 296
- ↑ התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339
- ↑ עדות מא' התמימים ששהו שם