מסכת תענית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:42, 21 באפריל 2024 מאת 73.57.129.55 (שיחה) (←‏ביאורי הרבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת תענית (נקראת גם מסכת תעניות) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו הינה קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה". בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב, וכן בדיני השבוע שחל בו תשעה באב. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאים האגדות הידועות על חוני המעגל נחום איש גם זו ונקדימון בן-גוריון. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 30 דפים.

עצים למערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדף כ"א ע"א שבמסכת מבואר כי בכ' במנחם אב היו מביאים קרבן לעצי המערכה, וזה היה אחד מעשרים הזמנים במיועדים לכך. כאשר הוא חל בשבת היו מאחרים ולא מקדימים, ולפי דעת רש"י הביאור הוא מכיון שהאומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא.

לפי דברי רש"י אלו מבוארים דברי הירושלמי פ"ו ה"ה, שם ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוזין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתיבנת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכדברי רש"י, ש"האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא".[1]

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ה ב. בעניין 'אין מסיחין בשעת הסעודה'...'יעקב אבינו לא מת'...'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. לקוטי שיחות חלק ל"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים