לוח היום יום עם הערות וציונים
לוח היום יום עם הערות וציונים, הינו מהדורה מורחבת של לוח היום יום, שנוספו בה מקורותיו של כל אחד מהפתגמים המובאים בלוח, והערות וציונים המקשרים את תוכן הפתגמים המובאים בלוח ליום בו הם נכתבו.
הרקע לעריכת הספר
למרות חזותו החיצונית של לוח היום יום, הנראה כלקט פתגמים בלבד, שחולקו לפי ימי השנה ללא כוונה מיוחדת, מקובל אצל חסידים שבספר טמונים עניינים רבים, שרק אחרי ההתעמקות בהם ניתן להבין את כוונתו של הרבי, שבחר לקבוע את הפתגמים בסדר זה דוקא, ובדיוק נפלא, שכל פתגם יהיה מתאים לתוכן של אותו יום.
עוד קודם עריכת הלוח, בשעה שהרבי הריי"צ הביע את משאלתו שאחד החסידים יסדר לוח עם פתגמי ומנהגי רבותינו נשיאינו, הוא התבטא ש"רק איש פנימי עמוק ומסודר, יסודי, עם דעת רחבה ועמוקה" יכול לסדר לוח כזה[1].
אחיו של הרבי, ר' ישראל אריה לייב שניאורסון התבטא כאשר הגיע אליו ספר היום יום, "חבל מאוד שהעולם לא יודע מה טמון בפנים החיבור הזה", ובהזדמנות אחרת התבטא על חיבור זה: "תמיד ידעתי שלאחי יש ראש טוב, אבל לא ידעתי שעד כדי כך".
לאורך השנים ניסו החסידים להגות בתוכן הספר ולגלות את העומק הטמון בו, אך לא הצליחו לגלות דברים רבים.
בשנת תש"מ היו שני חסידים שלקחו על עצמם את המשימה לחשוף את התוכן העמוק שבפתגמים המובאים בלוח, והחלו לערוך את הספר הנוכחי - "לוח היום יום עם הערות וציונים", כאשר הרבי מלווה את עבודתם, ועונה על שאלות שונות שהעלו לפניו.
עריכת הספר
בשנת תשמ"ב יצא לאור הספר במהדורתו הראשונה תחת הוצאת הספרים קה"ת, בעריכת הרב מיכאל אהרון זליגסון והרב יוסף יצחק שגלוב.
העורכים של הספר השקיעו זמן רב במציאת הקשר בין כל פתגם, לתוכן השיעורים היומיים בו הוא נקבע, מצאו את מקורו של כל פתגם בשיחות ומכתבי אדמו"ר הריי"צ, ואף דייקו בניסוח בו בחר הרבי.
כהקדמה לספר, נוסף מבוא מקיף המבאר את מהותו של לוח היום יום, והקווים הכלליים בהם נקטו העורכים למציאת הקשר בין הפתגמים ליום בו הם נקבעו.
שנתיים לאחר מכן, הצטבר בידי הרב זליגסון חומר נוסף, והוא ערך מחדש את הספר והוציא אותו לאור.
לקח עוד ארבע שנים עד שהצטבר מספיק חומר שיצדיק את עריכתו המחודשת של הספר בפעם השלישית, אליו צורפו נספחים שונים הקשורים עם הלוח.
יחס הרבי לספר
הרבי התייחס בחביבות רבה לספר, ועודד את הרב זליגסון בכל שלבי העריכה, דבר שהתבטא הן במענות הזירוז שקיבל בקשר עם הוצאת הספר, והן בהגהות מיוחדות שהרבי הסכים להגיה בשביל הוצאתו לאור של הספר[2].
בשנת תשד"מ, התמהמה עם הדפסת המהדורה המחודשת היות שלא הצליח לקשר מספר פתגמים, והרבי כתב לו: "אז ס'וועט זיין דער 'יגעת' וועט במילא זיין דער 'ומצאת'"! וכל המקדים הרי זה משובח" [= כשיהיה ה'יגעת' יהיה במילא ה'מצאת', וכל המקדים הרי זה משובח]. כאשר כתב לרבי שהוא מתלבט לגבי נכונות הדברים שהוא כותב, ענה לו הרבי: "ומתאים, גם בספק אם מתאים".
הרבי עודד גם את הפצת הספר, וכתב: "ישתדלו בהפצת הספר".
מהדורות הספר
- תשמ"א - נשלח לדפוס בשלהי שנת תשמ"א, והגיע מבית הכורך בשנת תשמ"ב. בעריכת הרב יוסף יצחק שגלוב והרב מיכאל אהרון זליגסון, 258 עמודים. הוצאת קה"ת, ניו יורק.
- תשד"מ - בעריכת הרב מיכאל אהרון זליגסון, 333 עמודים, הוצאת קה"ת, ניו יורק.
- תשמ"ח - בעריכת הרב מיכאל אהרון זליגסון, 317 עמודים, הוצאת קה"ת, ניו יורק.
הערות שוליים
- ↑ שיחת קודש אחרון של פסח ת"ש.
- ↑ כגון רשימת שלשלת היחס שעודכנה בכל מהדורה מחודשת של ספר זה.