מקווה ישראל

מקווה ישראל הוא מקווה טהרה לגברים ברחוב איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר 749 - פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. המקווה נקרא על שם ר' ישראל דרייזין, אחיו של ר' שלום בער דרייזין שתרם את המקווה על שמו.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ה, לאחר שמקווה יוניון נסגר לראשונה - בסוף חודש חשוון הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, 749 איסטרן פארקווי. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של מקווה יוניון, כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים לרבי באמצעות האגרות קודש וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת בור על גבי בור.

את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, למרות שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש - החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן^[1], כשהבנייה הייתה תקועה והיה קשה להשתמש במקווה, גייס העסקן הרב מנחם מענדל הענדל את הנגיד ר' שלום בער דרייזין שמימן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

המקווה נחנך בל"ג בעומר תשס"ז מייד לאחר סיום הפאראד. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול קרוב ל-100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד חנוכת הבית שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר.

עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים ברוב מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהן האורחים הנוסעים לרבי מתארחים בשכונה, כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ביום ואף יותר. בעקבות העומס העצום בחודשי החגים, הורחבה מעט הכניסה בשנת תשע"ד ונוספו ספסלים ומתלים עבור טובלים נוספים. בנוסף, בזמני העומס נבנית סככה בחצר הבניין עבור הכובעים והחליפות כדי למנוע עומס מיותר בתוך המקווה.

בהמשך אותה שנה הנהלת המקווה שמו גלגלת ברזל בכניסה כדי לאכוף את גביית התשלום, אך לאחר מספר שבועות הורידו את הברזלים.

בשנת תשפ"ב, בעקבות עליית מחירים כלל עולמית, העלתה הנהלת המקווה את מחיר המנוי החודשי.