נענוע בתורה ובתפילה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מנהג יהודי נפוץ הוא נענוע הגוף בשעת לימוד התורה והתפילה.
נענוע בלימוד
בספר הזהר פרשת פנחס[1] נאמר שאחד הדברים בהם בני ישראל מובדלים משאר אומות העולם הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד הנשמה שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כנר מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב[2] "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"[3]. המפרשים לומדים מהפסוק "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ"[4], שכמו בני ישראל שנרתעו לאחוריהם בשעת מתן תורה, כך בשעת הלימוד יש להתנענע[5]. וכך נפסק להלכה[6].
בספר הכוזרי שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד[7].
הרבי מדמה על-פי חסידות את הנענוע בשעת הלימוד לנענוע הלולב, המסמל מתוך ארבעת המינים את לימוד התורה. לימוד טכני ו'יבש' המתמקד רק בהבנת השכל שבתורה הוא ללא תנועה המסמלת התלהבות. אך כשיהודי לומד תורה ומנסה להבין את חכמת ה', נשמתו מתחברת לשרשה ומתעלה עוד ועוד, דבר המצית געגועים בנשמה ושאיפה לדבוק בקב"ה עד כדי דבקות מוחלטת. מטרת נענוע הלולב הוא להזכיר את ההתלהבות הנובעת מהכרה בקדושת התורה. הנענועים רומזים אף לדרך הלימוד: לימוד התורה אינו כמו זרימה קבועה ובלתי משתנה, אלא בכל עת נדרש לגלות בה עומקים נוספים. מהלך הלימוד דומה לנענועים - כמו הפלפול התלמודי המכיל סברות לכאן ולכאן והלומד כמו מיטלטל מצד אל צד, ורק לבסוף הוא מגיע אל המסקנה האמיתית[8].
נענוע בתפילה
כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ"[9].[6][10] אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת חנה[11]. השל"ה מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק בפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, אך לא בתפילת שמונה עשרה, שאז עומדים לפני המלך, הקב"ה[12]. להלכה נפסק שיש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה; אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה[13].
הבעל שם טוב מסביר, שבתפילה מתדבקים בשכינה, ולכן בהתחלה צריך לנוע מתוך התלהבות והתעוררות, אך אחר כך, כאשר כבר דבוקים בשכינה, עומדים בלי נענוע[14]. כמו כן המשיל זאת לאדם הטובע בנהר שעושה גם תנועות משונות בכדי לצאת מן המים. וכך כאשר מתפלל יהודי בתנועות אין להתלוצץ עליו, כי הוא מציל את עצמו מהקליפות המנסות לבלבלו בכוונת התפילה[15]אך מי שנמצא במדריגה נעלית בעבודת ה' אינו צריך לנוע, כי הוא כבר בדביקות בה'[16].
צורת הנענוע
המהרי"ל היה מתנענע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו[17]. לעומת זאת יש פוסקים שכתבו כנגד תנועה משובשת, לדוגמה: נענוע הראש בלבד לצדדים[18].
המנהג בדורות האחרונים, ואצל רבותינו נשיאינו
החיד"א כתב שמנהג ההתנועעות בתפילה הוא "מנהג אשכנז"[19], וכך המהרי"ל אבי מנהגי אשכנז – היה מתנועע.[17]. אך הדבר מובא גם בספרי פוסקים ספרדיים[20]. מסופר על הבעל שם טוב שעמד בתפילה "כגולם בלי שום תנועה"[21].
אדמו"ר הזקן היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה[22].
הרבי בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי, מלבד קטעים בודדים בתפילה[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד דיגיטלי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יצחק יהודה רוזן, נענועי הנשמה, מדוע מתנועעים בשעת הלימוד והתפילה, בתוך קולמוס 43, באתר אוצר החכמה- הרב שמחה רבינוביץ, פסקי תשובות סימן מ"ח, סעיף ז'
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק ג ריח, ב.
- ↑ משלי כ, כז.
- ↑ ראו תניא פרק י"ט.
- ↑ פרשת יתרו כ, טו.
- ↑ בעל הטורים ומושב זקנים מבעלי התוספות על הפסוק. אבודרהם סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.
- ↑ 6.0 6.1 הרמ"א בשולחן ערוך סימן מח, א.
- ↑ כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1162 ואילך.
- ↑ תהלים לה, י.
- ↑ ראו משנה ברורה סימן צה, סעיף-קטן ז.
- ↑ שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.
- ↑ חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.
- ↑ מגן אברהם לשולחן ערוך סימן מח. וראו פרי מגדים, ומשנה ברורה שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.
- ↑ צוואת הריב"ש סימן סח.
- ↑ כתר שם טוב חלק א' סימן קפג.
- ↑ צוואת הריב"ש סימן סח. קה.
- ↑ 17.0 17.1 מנהגי מהרי"ל הלכות תפילה,הובא במגן אברהם בסימן מח שם.
- ↑ משנה ברורה סימן מח שם.
- ↑ נחל קדומים על התורה פרשת ואתחנן.
- ↑ מעשה אפוד, הקדמה, עמוד תשפח.
- ↑ קהל חסידים דף ד, ב.
- ↑ הרבי, שיחת י"ט כסלו תשד"מ.