הירשל פקר
ר' הירשל פקר (תרצ"ו - כ"ז מנחם אב תשפ"א) היה חרש-אומן חסיד חב"ד המתגורר בקראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה בשנת תרצ"ו.
במהלך מלחמת העולם השנייה התייתם מאביו שנהרג בקרבות כחייל בצבא רוסיה, ובסיום המלחמה נמלט יחד עם אמו לגרמניה שם שהו תקופה קצרה במחנה העקורים הסמוך לברגן-בלזן, ובגיל 10 נשלח לקרובי משפחה באנגליה, ולמד שם בישיבות המפורסמות בגייטסהייד ומנצ'סטר.
עם סיום שנות לימודיו בישיבה למד את מלאכת הצורפות והחל לעבוד כתכשיטן בלונדון, ובגיל 18 החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות ר' יעקב גורקוב, ובשנת תשכ"ב נסע לראשונה לרבי במסגרת הנסיעה הקבוצתית שארגן ר' זלמן יפה, ובעצת הרבי במהלך היחידות החל לעבוד בצורה עצמאית ולתמחר את התכשיטים שיוצר לפי יחידה, בצורה שתאפשר לו להקדיש זמן לשיפור איכות העבודה ללא לחץ של זמנים.
במשך השנים עבר להתגורר בקראון הייטס, והמשיך לעמול במלאכת הצורפות.
נפטר באור לכ"ח במנחם אב תשפ"א, הלוויתו עברה על יד חזית 770 בדרכה לבית העלמין מונטיפיורי בו נטמן.
החנוכיה ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ג יצר ביוזמת הרב חיים ניסלביץ' חנוכיה המעוצבת בציפוי זהב טהור הדומה למנורת המקדש, במטרה להציב אותה בזאל הגדול ב-770 ולהדליק אותה במנין התפילות יחד עם הרבי.
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה תשמ"ג. מאחר ומקומו של השמש מוגבה במרכז החנוכיה, הרבי מלך המשיח סימן בהדלקה הראשונה שלא יניחו את השמש במקומו, כדי שלא ייראה שדולקים שבעה נרות ברצף כבמנורת המקדש, והשמש הונח על שולחן קטן ליד המנורה. כששאל דרך המזכירות האם צריך לשנות משהו הרבי ענה שאין צורך. מפי בעל המעשה.
החנוכיה מוצבת מדי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת צביה
- בתו, מרת חיה הורביץ - קראון הייטס
- בתו, מרת דבורה שגלוב - פלורידה
- בנו, ר' משה פקר - פלורידה
- בנו, ר' מאיר פקר - מקסיקו
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טרם יקראו..., עלון 'הסיפור שלי' מס' 157, בהוצאת jem, ערב שבת פרשת קרח ב' תמוז, ה'תשע"ח
- כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף: קווים לדמותו של ר' הרשל פקר, בתוך שבועון בית משיח אלול תשפ"א
