אליהו ייאכיל סימפסון
הרב אליהו ייאכיל-סימפסון (א' תמוז תרמ"ט - כ"ט כסלו תשל"ז) היה מהחוזרים אצל אדמו"ר הרש"ב, גבאי אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וחבר הנהלת תומכי תמימים ניו יורק. נחשב למקושר ביותר לרבותינו נשיאינו ועל כן כינהו הרבי "נאמן בית"[1].
תולדות חיים
נולד בראש חודש תמוז תרמ"ט לאביו הרב שמעון אהרן ולאמו מרת הענקא בבוברויסק שברוסיה הלבנה.
בגיל 12 בלבד בשנת תרס"א נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ולמד בה ובסניפיה השונים במשך חמש עשרה שנה וכך היה לאחד התמימים שלמדו עת התקופה הארוכה ביותר בתומכי תמימים ליובאוויטש.
בתקופת שבתו בתומכי תמימים נחשב 'עובד' המאריך בתפילתו, ובכך המשיך כל ימי חייו. בשנים הבאות חשובי בוגרי תומכי תמימים הרב שלמה זלמן הבלין ראש ישיבת תורת אמת והמשפיע הרב אלתר שימחוביץ במכתבים שכתבו העלו זכרונות מעבודת התפילה של הרב סימפסאן.
בשנותיו בתומכי תמימים השקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו הגאוניים בלימוד נגלה וחסידות, ולאחר מספר שנים של לימוד מעמיק בגמרא והלכה, הוסמך להוראה על ידי הגאון הרב דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב, ועל ידי ידיד נעוריו הגאון הרב לייב שיינין רבה של דוקשיץ[2].
חוזר של אדמו"ר הרש"ב
בהיותו בחור בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, היה הרב סימפסאן במשך למעלה מעשר שנים מחשובי ה'חוזרים' של אדמו"ר הרש"ב. ובשנים בהם כיהן כגבאי אדמו"ר הריי"צ, היה לעיתים חוזר את השיחות והמאמרים וגם כותב הנחות שפורסמו בין החסידים. אצל הרבי, נהג לפעמים לכתוב הנחות לשימוש אישי בלבד[3].
בשנת תרע"ג כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה הרחק מליובאוויטש בברלין שבגרמניה בדרכו לשווייץ, ביקש מהרב סימפסאן לשגר לו מדי שבוע את תמצית המאמר שאמר אדמו"ר הרש"ב בשבת.
תקופה ארוכה שימש הרב סימפסאן כ'חוזר' ו'מניח' של הרבי הרש"ב. בשעת אמירת מאמר חסידות, היה מתרכז בדברי הרבי והם היו מונחים במוחו כמו בקופסא. לאחר שינון המאמר היה זוכה להיכנס יחד עם עוד כמה מה'חוזרים' אל הרבי הרש"ב ממנו היו שומעים תיקונים, הוספות וביאורים למאמר, ובימים הבאים הוטלה על כתפיו מלאכת כתיבת ה'הנחה' מהמאמר.
"מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש"
הרבי הוסיף בכתב יד קודשו לטיוטת המציבה של הרב סימפסאן את המילים: "מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש" וכך גם כתב באגרת ניחומין למשפחת סימפסאן. ואילו למר זלמן שזר כתב הרבי אודות הרב סימפסאן כי הוא היה "מראשי החוזרים והתופסים"[4].
מספר שנים לאחר נישואיו, שלחו אדמו"ר הרש"ב לכהן כמשפיע באודסה וכיהן בתפקיד המשפיע במשך מספר שנים.
מראשי אגודת חסידי חב"ד
בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית, ועל מנת להגר לארצות הברית, החליף את שם משפחתו למשפחת סימפסון. התיישב עם משפחתו בניו יורק.
תוך זמן קצר מאז הגיע לארה"ב, הפך לאחד מראשי העסקנים והפעלתנים בעניני חב"ד. נמנה על מייסדי אגודת חסידי חב"ד, ואגודת התמימים והתמנה כחבר הנהלת ארגונים חב"דיים רבים שהיו קיימים אז בניו יורק.
זכה לקבל הוראות חשובות מאדמו"ר הריי"צ, בענייני חב"ד בארצות הברית[5]. ושלח תרומות כספיות לענייני אדמו"ר הריי"צ גם מכספו האישי, כאשר מצבו הכלכלי לא היה מרומם, וקרה אשר אדמו"ר הריי"צ הביע התפעלותו על כך שהרב סימפסאן תורם יותר מכפי יכולתו.
בארצות הברית שימש רב בית כנסת אהבת אחים צמח צדק בבארא פארק במשך יובל שנים[6]. מידי שבת כל שנות כהונתו כרב בית הכנסת, חזר מאמר חסידות בעל פה בעת רעוא דרעוין[7].
בתחילת שנת תרפ"ד הורה אדמו"ר הריי"צ לשלושה חסידים ובהם הרב סימפסאן לעורר על התארגנות להקמת אגודת חסידי חב"ד ולאחר אגרות נוספות ופעולות התעוררות מצד השלושה, בחודש מנחם אב תרפ"ד הוקמה אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית בראשות ר' משה אליעזר קרעמער והרב דוד שיפרין.
בשנת תרפ"ה ר' משה אליעזר קרעמער נפטר והנהלת אגו"ח שונתה והתרחבה ומונו מספר נשיאים לאגו"ח ובהם הרב סימפסאן. בשנים הבאות חלו שינויים בהנהלת אגו"ח, והרב סימפסאן היה כל השנים חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד[8].
אדמו"ר הריי"צ מתארח בבית הרב סימפסאן
כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, בשנת תרפ"ט-תר"צ, התארח מספר ימים בבית הרב סימפסאן. לקראת התחלת מסע אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נערכו באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית דיונים היכן לארח את אדמו"ר הריי"צ ולבסוף הוחלט על הבמנה החדש של בית הכנסת ליובאוויטש 'אהבת אחים צמח צדק' בניהולו של הרב סימפסאן. בית הכנסת שזה עתה הסתיימה בנייתו וטרם נכנסו להתפלל ולגור בו, שכן בקומה הראשונה ואילו הקומה השניה נועדה למגורי משפחת סימפסאן.
בי"ב אלול תרפ"ט, אדמו"ר הריי"צ הגיע לניו יורק, ומהנמל נסע לבית החדש של הרב סימפסאן. ובתחילה נכנסו הרבי ומלוויו לקומת בית הכנסת וכמה מחשובי החסידים קיבלו את פני הרבי, ומשם הרבי עלה לקומה השניה אל דירת המגורים. הבית היה נתון לשמירת משטרת ניו יורק, ותוך זמן קצר התאספו מסביבו כאלפיים איש, ואדמו"ר הריי"צ יצא למרפסת יחד עם הרב סימפסאן ועוד כמה מחשובי החסידים ובהם: הרש"ג, הרב מנחם מענדל לאקשין, הרב מרדכי דובין דובין והרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והרבי דיבר דברים קצרים בפני הקהל. הרבי שב לחדרו ובקומת בית הכנסת נערכה התוועדות חסידית ובשבת קודש פרשת תבוא התוועד אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת החדש. כעבור מספר ימים אדמו"ר הריי"צ עבר להשתכן במקום מגורים אחר. ובחודש כסלו תר"צ נערכה חגיגת חנוכת בית הכנסת החדש, ולקראת החגיגה שיגר אדמו"ר הריי"צ אגרת בה ביקש מאנ"ש להיות מהחברים המייסדים של בית הכנסת כדי לחזקו[9].
במהלך ימי שהות אדמו"ר הריי"צ בבית הרב סימפסאן, כיהן הרב סימפסאן כמזכירו הזמני של אדמו"ר הריי"צ.
גבאי אדמו"ר הריי"צ
בשנת ת"ש כאשר אדמו"ר הריי"צ ניצל מהשואה והגיע לארצות הברית, התמנה הרב סימפסאן לגבאי של אדמו"ר הריי"צ. תפקיד זה מילא במשך עשר שנים, עד להסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
עיקרו של תפקיד זה, היה להכניס ליחידות. אלא שבגלל בעיות הבריאות של אדמו"ר הריי"צ לא רבים הצליחו להבין את חיתוך הדיבור שלו, ולכן הרב סימפסאן נכנס עם רוב הבאים ל'יחידות', בכדי לסייע להם להבין את דבריו.
במשך קרוב לעשר שנים היה הרב סימפסאן יוצא ונכנס בתדירות גבוהה אל הרבי הריי"צ בגלל תפקידו. וכאשר שהה ב'יחידות' עם הנכנסים, ידע מכלי ראשון את כל הסודות החב"דיים, אך, מפאת היותו איש סוד מהמדריגה הראשונה, מעולם לא פצה את פיו, ולא סיפר ממה ששמע וראה.
ספר תורה של משיח
הרב סימפסון כיהן במינוי הרבי הריי"צ כאחראי על ספר תורה של משיח, וטיפל בו במסירות בתחילת הכתיבה ובסיום ספר תורה וגם בשנים הבאות עד פטירתו בשנת תשל"ז.
תפקיד נוסף בענייני משיח היה לו - היה מהאחראים להפצת גיליונות הקריאה והקדושה.
קבלת הנשיאות ומגדולי המקושרים
מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה ברור לרב סימפסאן כי הרבי הוא הממשיך, ובשל כך עשה רבות בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות. ומאז ועד יומו האחרון, היה מקושר בלב ונפש אל הרבי. וזכה שבנו הרב שלום מענדל סימפסון כיהן כמזכיר הרבי.
הרב אליהו סימפסאן הכיר את הרבי מקרוב, בשל היותו מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית וגבאי אדמו"ר הריי"צ. ההיכרות הראשונה נוצרה בעקבות הוראתו של הרבי הריי"צ לקבוצת חסידים ובה הרב סימפסאן, לקבל את פני חתנו בעת הגיעו לארצות הברית בקיץ תש"א. כל צעד בחייו שאל את פי הרבי, כך גם את צאצאיו חיננך כי כל צעד שנוקטים צריך לחשוב האם הדבר הוא לרצון הרבי. הרבי מצידו התייחס בכבוד מיוחד לרב סימפסאן[10].
הרבי בבית כנסת הרב סימפסאן
בכ"ד אייר תשי"א הרבי ביקר בבית הכנסת של הרב סימפסאן. היה זה בכ"ד אייר תשי"א לרגל ברית מילה לנכדו בן בתו מרת קריינא רוזנפלד. הרבי היה הסנדק והתינוק נקרא על שם אדמו"ר הריי"צ - יוסף רוזנפלד. בסעודת המצוה שלאחר הברית, דיבר הרבי אודות ברית מילה והתקשרות לרבי.
פטירתו
נפטר בכ"ט כסלו תשל"ז, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, הרבי השתתף בהלוויתו.
משפחתו
- בנו, הרב שלום מענדל סימפסון - מזכירו של הרבי.
- בנו, ר' אריה זאב סימפסון - צורף וסוחר תכשיטים, נדבן, ומנכבדי קהילת חב"ד בורו פארק
- בתו, מרת מרים - (נפטרה בכ' כסלו תשע"ג) אשת הרב שלום דובער גורדון (כ"ד אייר תרפ"א - אחרון של פסח תשס"א).
- חתנו, הרב מנחם מענדל פלדמן - שליח רבותינו נשיאינו בבולטימור (נפטר בט"ז כסלו תשס"ח).
- בתו מרת אסתר אשת הרב משה פסח גולדמן - שימש כמלמד בישיבת תות"ל אושען פארקוואי וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית.
- בתו קריינה אשת הרב אברהם יצחק רוזנפלד, חבר הנהלת מרכז ישיבות תות"ל בברוקלין, ורב בית הכנסת החב"די בבארא פארק.
- נכדו הרב יוסף יצחק סימפסון - מנהל ליובאוויטשער ישיבה, קראון הייטס.
- נכדו, הרב יוסף יצחק סימפסון, מייסד ומנהל בנות מנחם קראון הייטס
- נכדו הרב יוסף רוזנפלד משלוחי הרבי לארץ הקודש
- נכדו הרב מנחם מנדל רוזנפלד שליח הרבי בשוויץ
- נכדו, הרב יהושע בנימין רוזנפלד - שליח הרבי בבוגוטה, קולומביה
- נכדו הרב פנחס פלדמן משלוחי הרב בסידני
- נכדו, הרב יהושע בנימין גורדון - שליח הרבי בוואלי שבקליפורניה
- נכדו, הרב יהושע בנימין גולדמן - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד ריו דה ז'נירו, ברזיל
- נכדתו, גב' פרידמן רעיית הרב מאניס פרידמן
- נכדו הת' אברהם אליעזר גולדמן הי"ד
- נינו הזמר החסידי ר' בני פרידמן
הנצחתו
- בית הכנסת בית אליהו - לבית כנסת אהבת אחים צמח צדק אותו ניהל במשך כיובל שנים, התווסף לאחר פטירתו השם "בית אליהו" להנצחת הרב אליהו סימפסאן ע"ה
- חסיד נאמן - ספר תולדות, פעילות וכתבים - צאצאיו הוציאו לאור את הספר 'חסיד נאמן' בעריכת ר' שניאור זלמן ברגר ובו מתועדים תולדות הרב סימפסאן בימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש אז היה חוזר של אדמו"ר הרש"ב, בתפקידו כמשפיע באודסה, רב בית הכנסת ועסקן בכיר בענייני חב"ד בארצות הברית, גבאי אדמו"ר הריי"צ, והמקורבים אל הרבי. לצד תולדות ותיעוד פעילות, בספר פורסמו כתבים רבים מגנזי הרב סימפסאן - אגרות רבותינו נשיאינו, מכתבי מזכירי רבותינו, מנהגי אדמו"ר הרש"ב כפי שכתב הרב סימפסאן, הנחות מדברי אדמו"ר הריי"צ, דברי הרבי אל הרב סימפסאן בסעודות חג בדירת אדמו"ר הריי"צ ועוד.
העורך ר' שניאור זלמן ברגר קיבל מצאצאי הרב סימפסאן חומר רב לצד תמונות נדירות, ובנוסף לאיתור אינפורמציה במקורות שונים, העורך עשה מסע מיוחד בארצות הברית כדי לראיין בני משפחה וחסידים חשובים, אשר הוסיפו מידע רב אודות הרב סימפסאן. מכל אלו נבנה הספר 'חסיד נאמן'[11].
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חסיד נאמן ספר לדמותו ופועלו של הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, יצא לאור על ידי המשפחה בשנת תשס"ז.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, פרק הרב סימפסאן, תשע"ג.
- חוזר ומזכיר, במדור 'והבט פני משיחך' על התמונות בהן נצפה במחיצת הרבי, שבועון בית משיח כ"ו מרחשון תשפ"א עמוד 50.
- תולדות חב"ד בארצות הברית
- זכרון לבני ישראל
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חסיד נאמן ע' 9
- ↑ חסיד נאמן ע' 10 ו-22
- ↑ חסיד נאמן עמוד 10
- ↑ חסיד נאמן ע' 25-26
- ↑ חלק מאגרות אלו נדפסו באגרות קודש
- ↑ תולדות חב"ד בארצות הברית
- ↑ חסיד נאמן ע' 10
- ↑ תולדות חב"ד בארצות הברית, פרק אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
- ↑ ספר השיחות תרפ"ט במבוא, חסיד נאמן
- ↑ חסיד נאמן ע' 175, 192
- ↑ מתוך המבוא לספר חסיד נאמן
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- מזכירי אדמו"ר הריי"צ
- חברי ועד לבנין האוהל
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- רבני בתי כנסת
- חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
- חברי קרן רייונדשל
- צוות תומכי תמימים המרכזית
- אישים בבורו פארק
- משפחת סימפסון
- אישים שנולדו בשנת תרמ"ט
- אישים שנפטרו בשנת תשל"ז
- אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי