לכה דודי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון האר"י בצפת

לכה דודי הינו פזמון לשבת, שנהוג לאמרו בסדר קבלת שבת, בכל תפוצות ישראל.

כאשר רבי שלמה אלקבץ חיבר את השיר, התנה את זמרתו במספר תנאים: שיעמדו בעת אמירתו. ושיאמרוהו בנגינה. אף על פי כן לא נהוג בליובאוויטש לאמרו בנגינה.

הנוסח לכה דודי שלפנינו חיברו רבי שלמה אלקבץ גיסו ורבו של הרמ"ק.

הניגון נתיסד על פי הגמרא[1] ובגמרא ובזוהר[2]נזכר רק שני פעמים בואי כלה. ובפע"ח[3]כתוב לאמר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.

מנהגנו לשוח באמירת בואי כלה,[4] ובסדור רי"ע כתב בשם אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל: אומר באי כלה פעם ראשונה שוחה לשמאלו כנגד ימין השכינה, פעם שניה שוחה לימינו, פעם שלישית משתחוה לפניו ואומר בלחש באי כלה שבת מלכתא[5]. אבל בשער הכונות כתוב: ותאמר בואי כלה מימין, בואי כלה משמאל, בואי כלה מן האמצע, שבת מלכתא[6]

באמירת הקטע בואי בשלום, נוהגים להפוך את הפנים לצד מערב.[7]

ראה עוד

הערות שוליים

  1. מסכת שבת קי"ט א, ב"ק ל"ב, ב.
  2. עקב דף רע״ב ע"ב
  3. שער השבת פ"ו ופ"ח.
  4. מתוך שער הכולל עמ' נב., וכן כל הקטע.
  5. עיי״ש הטעם עפ"י הסוד
  6. עיי"ש הטעם. ומה שאומרים שני פעמים בקול רם ופעם השלישי בלחש, ושלכן בגמרא ובתקוני זוהר לא נזכרו רק השני פעמים שבקול רם.
  7. ראה הטעם בשער הכונות.